משהו מתערער...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מרגישה רע..הכל מעורער אצלי...שוב בעיות עם בני...מרגישה אמא גרועה למרות שהוא הולך לטיפול ונראה כי הטיפול בכלל לא עוזר...דפקתי את האוטו..רבתי בעבודה עם משהיא שעובדת תחתיי אך בגלל שאני טובה מדיי יש הרגשה שהיא מזלזלת בי וכאילו שאני לא חשובה והעבודה לא חשובה לה...והמטפלת איננה..ואתה עוד לא עונה..יודעת...אתה פה..איפהשהו...עסוק אולי...מרגישה כל כך לבד!!!איך לעזאזל לומדים להכיל את עצמך?...רוצה להעלם...מיכ
אתה עדיין לא כאן..חבל..צריכה שמישהוא ירגיע...אולי העלמות אל תוך הלילה האפל ממילא....אעלם גם אני כמו המטפלת..כמוך...אני פה ולא פה...מבין?....איך אכיל את עצמי? מתי כבר אבין שבסוף נשארים לבד בכל מקרה?..............ואולי הכל אשליה ואף אחד לא איתך באמת? בסופו של דבר אנחנו לבד...נולדנו לבד ונפרד מפה לבד..........לבד............
הי שוב מיכל יקרה, אין צורך להבהל. אני כאן. במסגרת הוירטואלית שלנו - אינך לבד. הדבר היפה כאן הוא שכאן אתה יכול להרגיש לא להרגיש בדידות גם כשאתה לבד... יש לבד ויש ביחד. אודי
הי מיכל, אני אכן כאן, לאורך כל היום, גם אם שקט. קורא אתכם ומלווה (ובאמת עסוק מאוד, אבל כעת התפנייתי להשיב בנחת). יש ימים כאלו שהכל בהם נראה משתבש. ימים שיש בהם העדר וחסר. לפני שנקפוץ גבוה בלנסות להכיל את עצמך, בואי נסתפק בקטנות - להכיל יום כזה... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
