אודי

אני לא בטוחה שאצליח לנסח את השאלה שלי, כי בראשי היא לגמרי ברורה אך במציאות ובפועל - היא כלל לא מובנת(!!!). היום, בתקופה האחרונה.. יותר מתמיד, אני מגלה שכבות נוספות ורבדים נוספים בדפוסי ההגנה שלי. חשבתי שאני כבר לא 'שומרת' על יקירי - מפני. ומסתבר שכן. אהובתי וחברתי הכי טובה, אני שומרת עליהן. (וגם על המטפלת? כך היא טוענת לפחות) אינטלקטואלית, אני יכולה להבין שהרצון 'לשמור' יכול לבוא מפחד מדחיה, נטישה, חשיפת המפלצת וכו'.. אבל בפועל. בפועל אודי, אני לא מרגישה כך. אני רק מרגישה רגשות אחרים שגורמים לי לתהות אם אני עכשיו בהכחשה או לא.. הכחשה לפחדים שלי. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. מחד, בחברות אמת מביעים את כל הצדדים שבנו, וזה לגמרי לגיטימי בעיני, כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול להכיל מצב רגשי מסוים של הפרטנר. לא תמיד אנחנו צריכים להיות מסוגלים להכיל הכל. ומאידך, כאשר הפרטנר אינו יכול להכיל את המצב הרגשי המסוים, האם בכך הוא אינו נותן לי לגיטימציה לבטא את עצמי? בעיני התשובה היא פשוטה (כן, עכשיו היא עולה בי); מי שעומד מולינו, יכול שלא יהיה מסוגל להכיל אותנו בזמן מסוים, אפילו בזמן אמת, אבל זה לא אומר שהוא לא נותן לגיטימציה לרגשות אלו. זאת אני שמפרשת את חוסר היכולת להכיל אותי אז - כאי נתינת לגיטימציה. הבעיה (או לא בעיה) היא בי בעצם. אודי??? איך מתמודדים עם זה. הערב אמרתי לאהובתי; "זה לא באמת גדול עלי, זה דווקא בדיוק במידה שלי.." חיבוק יעזור, ואני יודעת שאתה מחבק גמני :) http://www.youtube.com/watch?v=2epwiBhoqxg :) ~נילי~