שאלה

האם היפנוזה משמשת ככלי להבנת המטופל או ככלי שמתערב טיפולית אני נמאצת בטיפול מזה שנתיים. הטיפול עורר רגרסיה עמוקה ודיכאון כבד, אני מטופלת תרופתית. כבר תקופה ארוכה הטיפול לתחושתי תקוע ואני נשארת עם התחושות הקשות. הטיפול מאוד משמעותי עבורי ואני לא חושבת לסיים אותו. רציתי לשאול לדעתך לגבי לפנות להיפנוזה באופן חד פעמי כדי לנסות להבין יותר דברים שקרו בגילאים מוקדמים כשאין זיכרון ואולי יכולים להסביר את מה שקורה עכשיו בטיפול. בכלל היפנוזה יכולה לעזור כאקט התערבותי חד פעמי לצד טיפול דינאמי ארוך טווח? תודה

דברייך:"הטיפול עורר רגרסיה עמוקה ודיכאון כבד. תקופה ארוכה הטיפול לתחושתי תקוע . אני לא חושבת לסיימו." מצבך קשה.ואינך מסוגלת לצאת מהטיפול. אם הטיפול משפיע עלייך עד כדי דיכאון,אז הוא חורג ממטרת תרפיה. הטיפול לא טוב:המטפל מאד משפיע ,אך אינך מרגישה נוח לדבר עימו. כדאי להעלות מצבך בפני המטפל.אם עד עתה המטפל לא הגיב.ואם את חולמת על עזרה מבחוץ-ייתכן שיש בעיה אצל המטפל.לכן,אפשר שהתגובה שתקבלי תהיה מבלבלת .קשה מאד להחליט מעמדת מטופל ,אם המטפל יכול לעזור או לא. אולי תוכלי לדבר בפני מטפל אחר ,בתיאום עם הטיפול הנוכחי? אולי תוכלי לתאם מעבר? את וודאי לא מאמינה,אך ייתכן שטיפול אחר, יועיל ויחזק אותך. אין ערך טיפולי לדיכאון בהשפעת טיפול.איני חושבת שמצב זה מצביע על עבודה עמוקה במיוחד,אלא על היקשרות לא בונה.טיפול לא ערני.

את לא הראשונה שאומרת לי את זה, ואני חושבת שיש הרבה בדברייך. אבל קשה לי לסיים את הטיפול באווירה של כישלון. אני מאוד מאוד קשורה אל המטפלת ואוהבת אותה. קשה לי לפנות למישהו אחר לעזרה. את אומרת דברים אלו מנסיון אישי? אם כן, אשמח אם תוכלי לפרט קצת. תודה