אודי..

חוששת שלא הבנת את כוונתי, אבל ממש תודה על השיר - יונה וולך מדהימה בפשטותה הלא פשוטה.. מקשיבה לשיר שוב ושוב.. מעורר זכרונות מהזמן שבו אכן היה קל יותר ללכת במישור וקיבלו אותי כמו שאני.. ואם כבר במטאפורות עסקינן... קשה לי לנתק את "ההנאה מההליכה במישור"- מאנשים בסביבה כמו שאתה רואה.. כשאתה הולך במישור ונהנה וזה לא מוצא חן בעיני מישהו אחר.. (אב אלים, למשל..) אז ההנאה נפגמת.. ואתה מחפש דרכים אחרות.. ובהקשר העכשווי הכוונה הייתה שמרגישה לא מעניינת, משעממת ומעייפת את המטפלת שקשה לה כבר לשאת ולהכיל אותי, שהסיפור שלי כבר משעמם אותה ואולי אפילו איבדה את התקווה שתוכל עוד לעזור לי.. מקווה שהפעם הייתי יותר מובנת. תודה