אודי

לא יודעת מה לעשות.כל כך מבולבלת. הכל נעשה כל כך ??? אתה הרי יודע,מתחילת אוקטובר אנחנו נפגשות ארבע פעמים בשבוע. בנוסף, היא מתקשרת באחד מימי האין פגישה בשעה קבועה. אין לי מושג למה. בשבוע שעבר הרגשתי באחד מימי האין פגישה איזה בלגן מאוד גדול בלב, הרגשתי שאני לא רוצה לראות אותה יותר לעולם. סימסתי לה וביקשתי שנעשה הפסקה של חודש ,חודשיים, אולי חצי שנה. בתגובה היא קבעה איתי פגישה נוספת באותו היום. אודי, בשבוע שעבר נפגשנו חמש פעמים !! הזוי !!! נכון ??? אני מפחדת. משהו לא טוב קורה..לא יודעת לומר במילים מה..משהו מפחיד. משהו שלא צריך לקרות. אני מאבדת שליטה לחלוטין. לא יודעת איפה זה יכול להגמר..אולי אני באמת באמת משתגעת לגמרי ??? נגמרת?? אני נהיית ???? נהיית מה ???? משוגעת לגמרי ??? לא יודעת.. גם שיתפתי אותה בפנטזיה שחוזרת אצלי שוב ושוב.. בפנטזיה אני מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, יוצאת מהמקלחת ואמא צביה עומדת עם מגבת גוף פתוחה לקלוט אותי אליה.. ופתאום התחילה פנטזיה נוספת..אמא צביה שוכבת במיטה, אני צמודה אליה והראש שלי בתוך השקע בחזה שלה..מרגישה בפנטזיה שהראש שלי מאוד שמור ומוגן כך... הכל נעשה משוגע לגמרי. וזה עוד לא הסוף. ביום של האין פגישה היא התקשרה פתאום בשעה אחרת , לא בשעה הקבועה. מרגיש לי שהכל השתבש. למה היא התקשרה פתאום בשעה אחרת ? אולי היא שכחה ? אולי היה לה פתאום מקרה חירום ? אולי איזו מטופלת אחרת ניסתה להתאבד לה ? ..אולי אפילו הצליח לה ?? כמובן שכשהיא התקשרה בשעה אחרת לא עניתי לה.. אודי, אנחנו אמורות להפגש ביום ראשון בערב. אני נקרעת לחלוטין. מצד אחד, אני כבר כל כך מתגעגעת אליה. כל כך..כל כך, וואוו.. מצד שני, אני רוצה להעניש אותה על שהתקשרה בשעה אחרת וגם על משהו שנפגעתי ממנה בפגישה האחרונה (לא זוכרת כבר מה היה אבל זוכרת שנפגעתי ממשהו ) אני גם רוצה להעניש את עצמי על שאני כל כך צריכה אותה. אני גם רוצה לנסות ולחזק את השרירים שלי בכך שלא אגיע אליה. שלא אצטרך אותה יותר. שאוכל להסתדר לבד. עם השרירים שלי שאחזק. אודי, תסביר לי בבקשה, מה קורה לי ?? מה זה כל זה ??? אודי, אני כל כך רוצה להרפות מהכל.. כל כך רוצה שתכסה אותי בשמיכה רכה,רוצה להניח את הראש עליך, שתלטף ותגיד לי בשקט שהכל בסדר, שאתה שומר עלי ששום אסון לא הולך לקרות לי.. אודי, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה. אני כל כך, כל כך מבולבלת. :(((

סליחה שרק עכשיו כאן לידך.. (גם אני עוברת ימים לא פשוטים). בכז, באתי לאחל מזלט ליום ההולדת אבל באיחור.. (סולחת לי?) ..מאחלת לך מכל הלב -המון דברים טובים, והמון שלווה ורוגע .. אני שומעת את הקושי והבלבול שאת נמצאת בו , מבינה שאת עוברת תקופה קשה , מקווה שהסחרחורת בה את נמצאת תרגע , והדברים יתבהרו, כאן איתך , גם אם בשקט. שרית

תודה על היותך כאן לידי. תודה על הברכות. לא מרגישה שצריכה לסלוח לך שהרי עשית לי רק טוב... :) את יודעת, מרגיש לי קצת כאילו התייתמנו מאבא.. גם לך מרגיש קצת ככה ?? אני שואלת אותך בגלל שהיית זו את שגם בפעם הקודמת כשאודי לא הגיע אלינו בחרת להתיישב על ידי ותהייתי אם את מתיישבת לידי בגלל שגם את מרגישה קצת יתומה כאן ?? בבקשה,תעני לי רק אם מתאים לך... :) מסכימה שבנתיים נשב קרובות ?? שוב, רק אם מתאים לך.. במבי.

שהמשפט האחרון שלך היה נכון... לפעמים אמא לא חוזרת.