לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה שענית לפני שנעלמת אל תוך יום שלישי... היה לי חשוב ולא מובן מאליו שכך תעשה. מרגישה נורא עצובה . בבקשה אל תכעס עליי אבל גם בתשובתך היה הרבה נימוס וחוסר בטחון - - ש"לא כולם" ישמחו אם תרפי...ובכלל במילותיך.. ובאמת שאין לי שום זכות ובאמת שמודה לך שאתה בכלל טורח לענות לי.. אבל רגילה לתשובות כאלה לא אישיות, לא חמות.. אני לא "יקרה" לאף אחד ואף אחד לא שולח לי חיבוק.. וכנראה שיש משהו בכתיבה שלי ש"מזמין" את זה ואני מאשימה את עצמי ובכלל.. אני הסנגור הכי גרוע של עצמי.. רוצה כל הזמן יותר ומקבלת פחות.. מעוררת סלידה גם במראי החיצוני.. יש אנשים יפים שיותר קל להם בעולם בזכות המראה החיצוני ואני צריכה כל הזמן לחייך כדי שלא יחשבו שאני כועסת , כדי שאהיה אולי פחות מכוערת.. יודעת.. הקנאה מעבירה אדם על דעתו.. וכנראה שזה איזשהו פרץ של קנאה שאתחרט עליו אחר כך.. צריכה להתרגל ולא מצליחה!!!!--- לדחיות, להתעלמויות ולקור התמידי הזה מאנשים... והלוואי שאקפא כבר למוות.. וכבר מתנצלת אודי.. יודעת שאצטרך לעשות זאת ועושה זאת כבר עכשיו... סליחה
הי מיקה יקרה, לא הבנתי בדיוק את דברייך, חוששני. האם את רוצה לומר שאת כמהה ליחס יותר אישי וחם? האם שמקנאה בגילויי יחס כאלו כלפי חברים או חברות אחרים כאן? אם הבנתי נכון את המשאלה שלך - הרי שהיא טבעית, ואין צורך להתנצל. זה בסדר גמור. שלך, אודי
תודה. (במיוחד על הפתיחה והסיום..) הבנת נכון. תודה שוב וסליחה אם פגעתי במישהו.. שלך, מיקה (אהבתי..(:
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
