לי-טל לא מבינה מה קורה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/04/2001 | 21:40 | מאת: לי-טל

שלום, אני פה בניסיון לשאוב מאנשים שמבינים פה תקווה, סבלנות.. אני בטיפול, מנסה בכל כוחי להתמיד בטיפול. כבר הרבה זמן שאני מקיאה מיוזמתי. מודעת לכל ולא רוצה להפסיק. ואני לא יודעת אם הטיפול בכלל יעזור לי, אני כבר חצי שנה בטיפול ושום דבר לא זז. אני מרגישה שאני משתגעת. מה לעשות? בתודה מראש. לי-טל.

26/04/2001 | 22:04 | מאת: רקפת

קודם כל אני רוצה לציין שאני מעריצה אותך על האומץ שלך. תמיד הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה הצעד הבא הוא לפנות לעזרה. עשית את שני הצעדים האמיצים ביותר. עכשיו כל מה שנותר הוא להמשיך ללכת בדרך החתחתים הקשה בחיפוש אחרי הפתרון. אני לא רוצה להיכנס לפרטים של הטיפול שאינו מספק אותך. ייתכן והטיפול בו את נמצאת לא מתאים לך אישית ואת צריכה לחפש לך כיוונים אחרים וייתכן שזה פשוט תהליך שלוקח זמן. את צריכה לחשוב עם עצמך מה דעתך על הטיפול ועל המטפל ולהחליט אם לשנות כיוון, לשנות מטפל או להמשיך עם הקשר הנוכחי. בכל מקרה, אל תתייאשי. אין פתרונות בזק לבעיות עמוקות וכואבות שכאלה. זוהי דרך ארוכה, קשה ומתישה שדורשת המון אומץ אבל אל דאגה, את המודעות יש לך ואת האומץ יש לך. אני ממליצה לך לקרוא באינטרנט ובספרים חומר על הפרעות אכילה, להצטרף לקבוצות תמיכה, להתייעץ ולחפש לך את מה שמתאים לך. אני מאמינה בך. אל תפסיקי להילחם ואל תוותרי לעצמך.

26/04/2001 | 22:13 | מאת: דניאלה

יש באתר הזה גם פורום לתזונה ודיאטה. אולי כדאי שתתייעצי גם איתם

26/04/2001 | 22:34 | מאת: אביב

היי ליטל, תני קצת יותר פרטים שיעזרו לנו להבין אם מה את מתמודדת. בת כמה את ? האם הגעת לטיפול מרצונך ? למה את מרגישה שהטיפול תקוע ולא יעזור מעבר לעובדה שאת ממשיכה להקיא ? מהנסיון שלי לפעמים באמת אין "כימיה" עם מטפל/ת ודברים נתקעים, ואז שווה לבדוק אופציות אחרות, או להחליף את המטפלת. אני הייתי מטופלת שנתיים על רקע של הפרעות אכילה אצל מטפלת מסוימת, והמצב לא רק שלא השתפר או נתקע, אלא אפילו החריף. בסופו של דבר היא עזבה אותי, ונסיבות החיים גרמו לי להבין שאני צריכה עזרה ודחוף. מצאתי מטפלת חדשה שאצלה תוך שלושה חודשים הפסקתי להקיא לגמרי. זה דרש כמובן המון מאמץ והמון השקעה שלי ושלה ביחד אבל כבר 65 ימים לא הקאתי בכלל, וזה אחרי שהייתי מקיאה בערך עשר פעמים ביום ועושה בולמוס אחרי בולמוס בלי לנשום באמצע, ככה שטיפול טוב כן יכול לעבוד ולעזור לך לצאת מזה. אם תפרטי קצת יותר, הצוות המקצועי פה יוכל לעזור לך, לבדוק אם הטיפול שאת מקבלת מתאים לצרכייך, ואם לא להמליץ לך על אלטרנטיבות. אביב.

26/04/2001 | 23:24 | מאת: לי-טל

שוב שלום, קודם כל תודה על התגובות. אני בת 22, הגעתי לטיפול מרצוני. קשה לי להסביר איפה הטיפול תקוע, ואני מתקשה להבין אם הבעיה היא איתי או עם המטפל. כנראה שבאמת שווה לבדוק עוד מטפלים, אולי באמת אין כימיה. אביב, שמתי לב שאת בולטת פה בפורום. יש לך אימייל שאוכל לכתוב לך, אשמח אם תייעצי לי מנסיונך. כמובן רק אם את מסכימה. לי-טל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית