אפשר להחליף ניק ל"כבר לא הולכת"?

היי אודי ראשית, גמר חתימה טובה ושנה טובה. לא השתתפתי בשרשור האיחולים לשנה החדשה, כי ממש לא ידעתי (וגם עכשיואני לא בטוחה שאני יודעת) מה אני מאחלת לעצמי. ובכל זאת, אולי הכי הייתי רוצה לאחל לעצמי- לבין מה קורה לי , ואיך אני מתארגנת על זה. אני רוצה לשאול אותך בכל זאת שאלה אחת, ומבקשת שלא תאמר ש"צריך להעלות את זה בפגישה" או "לשוחח על זה"" וכו... תראה, לאחרונה אינ מבינה יותר ויותר שאני צריכה לטפל בעניין הPTSD... המטפל שלי אמר לי את זה לא אחת, ואמר שהרבה מהדברים שאני מתארת שעוברים עליי מתאימים לתסמונת . מצד שני הוא אמר לא אחת - שהוא לא יכול לטפל בזה, ולמעשה עליי לפנות למי שהוא מומחה בתחום של PTSD. הוא אף הציע לפנות לפסיכיאטר. אני ממש לא מרגישה שאני בשלה לפנייה כזו, אבל מצד שני, יודעת שאני צריכה לפנות לטיפול. מצאתי שיטה לטיפול בPTSD, שהיא שיטת CBT שכזאת. היא נשמעת לי משהו שיש לו סיכוי או לפחות יש לו יכולות. ניסיתי להעלות עם המטפל את האופציה לטפל באמצעות משהו אחר, תוך שהזכרתי את זה שהוא אמר שהוא לא מטפל בזה, אבל הוא משום מה, לא אמר בשיחה הזו את שאמר בעבר, שצריך לפנות למומחה וכו', אלא שוב העלה את האופציה של פסיכיאטר. כשניסיתי להעלות את זה שוב שמצאתי או אינ מחפשת שיטה טיפולית ולא תרפופתית, הוא שב ואמר שצריך מעורבות תרופתית, כדי להפחיתאת החרדות. אני לא מצליחה "לפרוץ" את הדרך ולהיפרד או להשהות את ה"טיפול" איתו, שאינו מועיל לדברים הבוערים כרגע בחיי, ואלה התסמינים האלה, שמשתלטים לי על כל מיני שטחים ותחומים בחיים, ולצאתלעבר שטיפול עם מטפל אחר, שאולי מתמחה בתחום. אני אל רוצה לעזוב בלי לומר ימילה, ואינ גם רוצה שבכל זאת תהיה איזו העברת אינפורמציה בין המטפלים. מה דעתך? האם זה בסדר להיות זו שאומרת שאני רוצה משהו אחר? שאינ רוצה משהו מועיל יותר? אין לי אומץ לומר את זה, כי כל הזמן חוששת שמא הוא ייפגע. אבל.. זה לא טוב לי... מה דעתך? איך אפשר לעשות אתז ה ? או בקיצור - איך אתה חושב שנכון להתמודד עם הבעיה הזו? (סליחה על אורך השאלה, אבל אני כבר באמת כבר מרגישה שאני עוד רגע לא אוכל כבר ללכת...)

סליחה על ההתערבות, אבל מהצד זה נראה די ברור שאו שהוא לא רוצה שתעזבי את הטיפול, או שהוא לא רוצה שתחושי דחוייה על ידו. אבל שניכם יודעים שחייבים לטפל במשהו קודם לפני שממשיכים את עבודת העומק שבטח לא מתאפשרת בגלל עוצמת החרדות. אני ממליצה בחום על טיפול תרופתי- זה להיט... CBT היא שיטה מוכחת ויעילה לטיפול בPTSD והיא גם טיפול שהוא קצר מועד. לדעתי את צריכה להודיע לו (בלי לחשוש מפגיעה שלו, כי לזה הוא צריך לדאוג ולעבוד על זה) ולחזור אליו לאחר סיום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. אולי גם אפשר במקביל- את זה אני לא יודעת, והשאלה אם את יכולה להרשות לעצמך את זה... אני לא יודעת אם את גרה בעיר גדולה, אבל אם כן, יש מרכזים מסובסדים שעוזרים לטפל בטראומה לפי מקורה. אם המקור הוא פגיעה מינית יש את מרכזי הסיוע, אם המקור הוא טרור יש את נט"ל, יש גם לתאונות דרכים איזה מרכז... בהצלחה