המטפלת נוסעת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום, המטפלת נוסעת לחו"ל ואני טובעת...אחרי שהתקרבנו היא עוזבת, אומנם תחזור...אבל מי מבטיח שתקבל אותי למרות הבטחותיה? איך אוכל בלעדיה אחרי שהתרגלתי?..האם הגיע הזמן לנסות לשחרר, כי היה בנינו קשר בין הפגישות ועכשיו הוא לא יהיה..היא תחזור רק אחרי סוכות..מלא זמן!!!אולי אני כבר לא אחכה לה..אולי אנסה לשכוח את הכל...רציתי לומר לה שהשבוע זאת תהיה הפגישה האחרונה וכשהיא תחזור אני לא..אבל לא העזתי..אוף מצב קשה..מי יכיל אותי כשהיא לא פה?זהו נקשרתי בה סופית..עכשיו אני יודעת בודאות שיש תלות בה..ולה בכלל לא אכפת מה אעשה כשתיסע...היא מזכירה לי כל הזמן מתי היא נוסעת ומתי היא חוזרת לשם מה? להכאיב לי יותר?אוף מצב עגום...השאלה שלי היא כיצד מתירים את התלות?האם אוכל אי פעם להתירה? לא רוצה להיות תלויה בה לנצח!יודעת שהתלות היתה הכרחית כדי להפתח..השאלה עד כמה? האם כדאי שתהיה כזאת תלות רצינית והרגשה שאי אפשר בלעדיה?
הי מיכל, זה בסדר גמור. מותר לך לכאוב את נסיעתה, ואת הפרידה הזמנית. את מכירה בוודאי את גישתי לנושא התלות, ולכן את בוודאי יכולה לשער שאיני חושב שצריך להתיר את התלות. לא תהיי תלויה בה לנצח. אל חשש. היא תחזור. ולמרות שיהיה קשה אולי - עוברים את זה. היא מזכירה לך שהיא חוזרת כדי שזה יהיה "באוויר". ירגיע ויעמוד באופק. ואנו כאן למקרה הצורך... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
