הרגשה

מכיון שהמילים לא באות בקלות אז בחרתי שיר שנוגע בי ואולי קצת אומר... כל הלילה בכיתי/זלדה כל הלילה בכיתי ריבונו של עולם אולי יש מוות שאין בו אלימות מוות שדומה לפרח. כל הלילה הפלתי תחנוני אפילו אני עפר תהיה בי מנוחה להביט אל גבהי שמים עוד ועוד ועוד להיפרד מיופים, כל הלילה חשבתי בריות רבות נרות בחזי הכואב וסיפורים שונים, צריך להדליק נר ולהביט עליהם בטרם אישן המוות.

לא להיות יותר אבל בלי כאב ובלי משהו אלים.

לא להיות... או אולי לא לדעת, או לא לזכור, או לא לחבר. בלי להרגיש... ונזכרתי גם בדברים שקצת דובר בהם כאן גם בהקשר לשאלתך לא מזמן - בכך שהתוקפנות על עוצמותיה ואופניה היא חלק מהמין האנושי. וחשבתי גם על כעס וגם על פחד. על זוויות נוקשות וחדות ועל קימורים מעודנים. על הוא. ועל היא. ובעצם רציתי למסור לך מחום הלב, שלך, סוריקטה

וכרגיל עם מילים נוגעות. ומה שלומך את? אם מתאים לך ... י.