לא צריכה.

אודי, מרגישה שלא צריכה יותר.לא אותה ,לא את הטיפול, אולי גם לא אותך ולא את הפורום. יש לי אותי. אני לא עוזבת אותי אף לא לרגע אחד.(בניגוד לחופשים שלה) איתי אני יודעת שאני =יש , אני לא אעלם לי לפתע והכל יראה לי מתעתע. כן, נפגשנו בחמישי(אחרי תשעה ימים בם לא התראינו בגלל חופשה נוספת שלה) מרגישה זעם,כעס אדיר. מרגיש לי גם לא כל כך בטוח אם אכן נפגשנו.יודעת שנפגשנו,אך מרגיש לי לא כל כך ממשי.כל הזמן שומעת את הקול שאומר לי נדמה לך ..זה רק נדמה לך. אמורות להפגש אולי גם היום.(לפחות כך זה קבוע ביומן.) סימסתי לה בקשה שנעשה הפסקה,היא ענתה שנתראה בראשון. רוצה לעזוב אותה.רוצה לעזוב את הטיפול. רוצה לעזוב את הפורום. רוצה לעזוב קשרים עם בני אדם אחרים. קשרים עם אחרים=מפח נפש והרגשה של תעתוע,חוסר יציבות,בלבול,כאב ועוד כאב ועוד כאב ועוד כאב שרק הולך ומתעצם. מי צריך את הסבל הזה ? אולי רק המזוכיסטים. אולי קשר עם בני אדם אחרים מתאים רק למזוכיסטים.

כל כך מבינה כל כך מזדהה איתך במבי. המטפל שלי היה בחופשה שבוע ובבוקר שבו היינו צריכים להיפגש הוא נהיה חולה וביטל את הפגישה ברגע האחרון.בחיים שלי לא כעסתי ככה.הרגשה של ריקנות נוראית מילתה אותי הכל הכל היה נורא. למחרת כבר לא רציתי להיפגש איתו. ניפגשנו ולא דיברתי מילה .כמעט. זה נורא להיות תלוי במישהו. במיוחד כשהוא לא נמצא. קשה לשאת את זה .כמו שכתבת זה כואב נורא. זה מנחם אותך לדעת שהתגברתי על זה? שכרגע המצב אצלי יציב ? בעזרת ה מאחלת גם לך. איתך מרחוק ח