שאלה ארוכה

, לפני שבועיים המטפל סירב לבקשתי לפגישה. בקשותיי לא עזרו(לא ענה למיילים .ענה לטלפון בשיחה קצרה). בפגישה שהתפוצצה המטפל טען שאני לא נותנת לו לדבר,אח"כ שאני רוצה רק להגיד כמה הוא גרוע. אח"כ סירב לדבר. הפגישה הסתיימה ואני התעקשתי על תגובה. נתקעתי על הספה.-זה לא ארך יותר מדקה .אבל אח"כ כתב שאני אלימה ולכן מסרב. חיכיתי שבועיים תמימים לרופא פסיכיאטר שיחזור מחופשה. חשבתי לבקש שיארגן עבורי פגישה.המטפל יזם את הקשר עם הרופא. מצבי: בתחילה בכי וכאב. הרגשתי שחלק ממני נשאר בטיפול. אבל הייתי מותשת. כעת אני מעדיפה כלל לא לעסוק בכך. רקע למשבר בטיפול: בתחילה הטיפול חילץ אותי מבור, אח"כ נתקעתי. ביקשתי גישה שונה..(עקב בעיות פנימיות שלי) המטפל סירב. נוצרה הפסקה של חודש וחצי בטיפול. חצי מהזמן: מטפל דחה בשבועיים,אח"כ אני ביטלתי שתי פגישות ברגע האחרון, ואח"כ נעלמתי לשבועיים. כשביקשתי להמשיך-מטפל סירב במשך 9 ימים. בהפסקה הקודמת הסירוב גרר התמוטטות עצבים. (בכי,לא אכלתי , לא ישנתי). בפעם הזו, לאחר חודשיים של טיפול מאכזבים,הייתי מותשת מכדי להלחם על הטיפול. גם הבנתי שרמת הסבל מהאירועים בטיפול היא באשמתי. ובשליטתי. מאז ההפסקה-יש בעיות בקשר בטיפול שקודם היה טוב. לא הייתי בטוחה שהמטפל רוצה להמשיך. מצבי תקוע זמן רב. פעילותי הצטמצמה מאד. הבעייה הנוכחית שלי היא שקשה לי להפתח עוד. ויותר קל תמיד לעבור לאדם זר ולספר חלק אחר של עצמי. זה מנהגי הטיבעי. אולי כדאי לפעול כך . מעקף כזה יכול לחסוך זמן. מצד שני ,קיוויתי להחכים יותר. כמו כן,מניסיון של 5 פסיכולוגים קודמים שדגמתי, לא נראה שיש פסיכולוג שיציל אותי בקסם כלשהו או שיהיה יותר אכפתי ממה שהמטפל הנוכחי היה. כאמור, אני מחכה לשוב הרופא ,בכדי לבקש בעזרתו פגישה. האם להתעקש ,או להרפות מהענין הכואב? איני בטוחה שאקבל הסכמה . זה מעורר חשש כבד. אשמח לתגובה. תודה