עצבות עתיקה

היה היה פעם לב אשר יצא אל השמש לב היה לי ואיננו תעה בדרך ליל אמש יונה עלתה עם שחר פרשה כנף לא תנוח חרש הגביהה אל השחק דואה דומעת ברוח עצבות עתיקה כואבת היא לעולם לא תנוח בתוך דמי היא סובבת בתוך דמי היא סובבת היה היה פעם אושר הייתה תקווה כה עיוורת רק העצבות לא בגדה בי רק היא לנצח נשארת. (מתוך מילותיו של א.יופנקווי)