מצב קשה מאוד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום דר' אני בן 35 ועולמי חרב עליי.לפני שנתיים קיבלתי דום לב ומאז אני מטופל בתרופות מצבי הפיזיולוגי תקין למעט פגיעה בינונית בחדר שמאל.אני מזה שלושה חודשים פרוד מאישתי וחמשת ילדיי .איבדתי את מקום העבודה שלי .ועלתי 20ק"ג במשקל .אני מרגיש שכל עולמי חרב עליי אני כל הזמן במיטה אין לי כח לעשות כלום ולאחרונה אני חושב על התאבדות אך אני מפחד בגלל שאני אדם מאמין ויודע מה המשמעות של התאבדות מבחינת הדת .אני לא אדם פסיכוטי או בהתקף פסיכוטי אני מודע היטב למעשיי אבל אני פשוט מרגיש שאין בשביל מה לחיות יותר.איבדתי את מישפחתי את עבודתי ואת הביטחון העצמי שלי והכי חשוב את שמחת החיים שלי .אני פשוט מדמיין כל הזמן מה יקרה אם אני אבלע 10 כדורים של קרבידלול 6.25 אבל אז עולה לי תמונת ילדיי וזה הדבר היחיד שמחזיק אותי בחיים. דר' מה עושים?איך מתמודדים עם גירושים.איך מתחילים חיים חדשים בגיל 35?.מה לעזאזל עושים עם הכאב ?הכאב כל כך עצום שנראה שהמוות מתגמד לעומתו.ממתין לתשובה דחוףףףףףף.תודה
שלום ליאור, אתה יכול אולי לראות את עצמך כמי שקיבל מתנה גדולה - את חייו. זו סיבה מספיק טובה כדי לחיות אותם. חווית מספר אובדנים קשים: משפחה, עבודה, בריאות. לפחות הבריאות יציבה ותקינה כעת. אתה בתהליך של התמודדות עם האובדנים הלא פשוטים. זה תהליך קשה וכואב, שלא כדאי לעבור אותו לבד. ולגבי הכאב, אספר אנקדוטה קטנה: בימים אחרים שימשתי חובש בשירות המילואים שלי. במצבים בהם (שלא נדע כאלו) היו פצועים מספר המפוזרים מי פה ומי שם - אלו שנשמעו זועקים מכאב, היו במצב הטוב יותר האפשרי. נקודה למחשבה. ואחרון חביב - פנה לטיפול. אל תשאר לבדך עם הכאב. אודי