חבר בדיכאון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/05/2010 | 20:43 | מאת: T

שלום אנחנו זוג בני 25, חברים 6 שנים. חבר שלי איבד את אבא שלו בגיל מוקדם ולקח את הטראומה הזו מאוד קשה. הוא הסתגר בתוך עצמו ואני הבן אדם היחידי שאיתו הוא מדבר על זה. במשך כל התקופה שלנו יחד היו ימים, פעם בכמה חודשים, שהוא היה מראה סימנים דיכאוניים..ישן מלא שעות..לדוגמא קם רק בחמש בצהריים, לא מתקשר, מתסגר בתוך עצמו ולא הולך לעבודה או ללימודים. אחרי כמה ימים זה היה עובר והכל היה חוזר כביכול לקדמותו. עם זאת, כל פעם שהיה לו קשה במשהו, אם זה בלימודים או כל דבר אחר, הוא תמיד נהג להגיד שזה בגלל שהוא גדל בלי גבר בבית ושאף אחד לא העמיד לו גבולות. אתמול שוב נראו אותם סימנים מדאיגים שעובר עליו משהו, רק זה היה הרבה יותר מוקצן מאי פעם. חשוב לי לצטט דברים שהוא אמר: "אני כישלון" "נכשלתי בחיים שלי" "אני לא אצא מזה" "איכזבתי את כולם- אותך, את אמא שלי, את החברים שלי" ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה... ניסתי לא לכעוס עליו, והזכרתי לו שוב ושוב איזה אדם מדהים הוא וכמה אני מוכנה לתמוך בו בכל מצב. אבל זה לא עזר... ביקשתי ממנו שילך לקבל עזרה, ואמרתי לו שאני אדאג לארגן לו פגישה עם פסיכולוג ושזה לא יכול להזיק...רק להועיל...הוא בשום פנים ואופן לא מוכן, בטענה שזה לא יעזור, שהוא לא יכול לדבר עם אדם זר על זה, שאין לו כסף ואין לו זמן. לבסוף הצלחתי לשכנע אותו שאם אני אמצא לו פסיכולוג הוא ילך, אבל רק אם זה בחינם...ואין פסיכולוגים בחינם לצערי...לפחות לא שאני יודעת. מה עושים? הבחור סטודנט, מבריק, אדם מדהים וחברותי...וכבר היום הוא הפסיד לימודים.. אשמח לדעת גם איך כדאי לי לנהוג איתו..מה להגיד לו? אם הוא לא ילך לקבל עזרה אני חוששת שהלימודים שלו יתדרדרו (וזו עוד תקופת מבחנים בעוד שבוע) ושהוא יאבד את החברים שלו לאט לאט...שלא יודעים מה עובר עליו.   תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום T, כל הכבוד על העירנות והאכפתיות לחברך. אם הוא סטודנט - הוא יכול לפנות לשירותי הייעוץ לסטודנט. בד"כ אלו שירותים טובים מאוד, במחיר מסובסד למדי. אני ממליץ בחום לבדוק את האפשרות הזו. בהצלחה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית