אודי..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי להתחשב בך ..מבינה שאתה עמוס ומתנצלת אבל.. קשה לי (כידוע) להכיל דברים... אמרה שאוהבת אבל שקשה לאהוב..(אותי), שלקח לה זמן..בגלל הפסימיות והשנאה העצמית שלי...וזה אומר ששנאתי את עצמי והיא גם..שנאה אותי.. ורק עכשיו היא מודה.. כאילו אם תגיד שעכשיו אוהבת.. אני אמורה לשמוח..חשבתי שמטפלים הם מעל כל זה.. אחרת במה הם אמורים לטפל?? אם רוצים לקבל אדם שלם,אופטימי ואוהב עצמו..זה לא קצת אבסורד?..ומה אמורה לעשות עם המידע הגלוי הזה..לשמוח עם האהבה (ולהאמין בה?) או להיפגע מהשנאה?..כל כך מבלבל ולא ברור אם זה עדיין טיפול...
הי מיקה, אומנם כתבת לאודי, אז אני מקווה שלא אכפת לך שאני גם מגיבה... קשה להודות שקשה לאהוב... אבל האם זה אומר שהיא שנאה אותך?... האם הקושי לאהוב בהכרח שווה ערך לשנאה? או שזו ראיית העולם בשחור-לבן. כלומר, אם לא אהבה אז בהכרח שנאה? אם (אולי?) היתה בך שנאה עצמית זה בהכרח גם אומר שהיתה בה שנאה כלפייך? אז אל תמהרי להיפגע מהשנאה לפני שאת באמת בטוחה ויודעת שהיא אכן היתה קיימת כפי שאת מעניקה לה נוכחות... מיקה - יש בחיים מספיק דברים הרסניים ופוגעים, אל תאפשרי גם למשהו שמוטל בספק לפגוע בך... כי - ואני לא מכירה אותה - אני לא חושבת שהיא שנאה אותך. התקשתה לאהוב? כן. גם לי המטפלת אומרת לפעמים, שקשה לה לאהוב אותי במצבים מסוימים, אבל זה לא הופך אוטומטית לשנאה. היא לא היתה ממשיכה איתי עם היתה שם שנאה. TM.
למה זה אומר שהיא שנאה.. כי מסתבר ששנתיים שהיו קשות ביותר בינינו היא פשוט לא האמינה לי.. לא האמינה שהמצב כזה גרוע.. לא האמינה למה שאני אומרת.. נכון שכשנמצאת בניתוק רגשי ואומרת דברים קשים קשה להאמין לי.. אבל היא לא אמורה להיות מקצועית?..וכאשר הייתי כל כך זקוקה לה וכמעט הטבעתי את עצמי בים..היא לא האמינה!!!!!!!!!! חשבה שאני גוזמנית/ טיזרית וכך הודתה בדיעבד.. אז עכשיו אני מבינה שלא האמינה כי שנאה אותי/תיעבה/סלדה ממני.. ואני חשבתי שאני לא בסדר..הרי רגילה ליחס כזה.. ולא חשבתי שזה לא מגיע לי..ואם היא כל כך כנה עכשיו לספר לי זאת, למה לא אמרה זאת בזמן אמת -כגילוי נאות, כדי שלא אבזבז זמן יקר/ולא אסכן את עצמי וכדי שאמצא לי טיפול הולם אצל מטפל אוהד? נכון שיש לי את הראייה של שחור/לבן ונכון שאני נתפשת לשלילי.."מעניקה לו נוכחות" -כפי שאמרת.. אבל לא יודעת אם אוכל לתת בה עוד אמון.. תודה על דברייך,
הי מיקה, זה יפה בעיני שהיא יכלה לומר זאת, ומעיד דווקא על האמון שלה בך. אין שום אבסורד בזה שמישהו אומר שהתקשה לאהוב אבל למד לעשות זאת (ולקבל אותך). זה בהחלט טיפול, ואין צורך להפגע. דווקא זו גישה שמתייחסת לכל החלקים שלך, גם אלו שלא קל להכיל ולאהוב. וזה הכי אמיתי בעיני. אודי
נכון שזה יפה ובאמת כנות היא תכונתה הדומיננטית.. הבעיה היא אצלי והיא כפולה - ה"כשרון" הבלתי מודע לגרום לאנשים להידחות ממני (אפילו אנשי מקצוע מתקשים "לקרוא" אותי..) והקושי להאמין שאוהבים אותי או אולי יותר מדוייק במקרה שלה..הפחד שזה זמני ושזה לא יחזיק ושמחר היא יכולה לשנוא אותי שוב.. לא יודעת מה לעשות כדי לא להשניא את עצמי או אם להיסחף..-- כדי להיות אהובה.. תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
