אין שקט

ועכשיו תסריטים.. שחורים בד"כ.. כשנמצאת על הכביש, תוך כדי נהיגה "רואה" אותי נופלת לתהום או משאית שמוחצת את המכונית בה אני נוסעת ומדמיינת את פציעתי/מותי/תגובות אנשים. גם "רואה" כביכול תאונות של מכוניות בקרבתי, איך הן נמחצות ומה קורה ליושביהן.. כאילו לא מספיק המציאות סביבי ובתוכי אלימה.. אני גם "מייצרת" לי בעיות...לרגעים מתקשה להבחין מה באמת..אולי כבר מתה וחושבת/מדמיינת שאני חיה.. יודעת.. אגרסיות סמויות.. או לא כ"כ סמויות..או אולי משהו אחר?.. נמאס ומתיש לסבול את השריטות של עצמי.. מרגישה מפוצלת! im loosing it..משתגעת!!!!! ולפני שאתחרט על הטירוף שהביא אותי לכתוב את זה...

ואני חשבתי שעניין ה"תלמה ולואיז" רץ רק אצלי בראש...