מה הבעיה שלי?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/05/2010 | 21:56 | מאת: מקווה להבין

יש לי דפוס מחשבה-פעולה די משתק בחיים. אתן דוגמא לו. לפני כמה זמן נסעתי באוטו עם המנהלת שלי והיא הדליקה סיגריה. אני קראתי באיטנרט מחקר שמראה שעישון סיגריות גורם נזק בלתי הפיך למוח בכך שטבק גורם למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את התאים במוח . אז עכשיו קשה לי לשכנע את עצמי ללמוד. כי אני אומר לעצמי, בכל מקרה גרמת לעצמך נזק בלתי הפיך למוח בכך שנסעה איתה באוטו, וכל מה שתלמד לא יהיה מספיק טוב יחסית למה שהיה יכול להיות אם הנזק הזה לא היה נגרם, אז מה הטעם? הדבר מוציא ממני את המוטיבציה ללמוד. אני נתקל במהלך החשיבה הזה די הרבה בויראציות כאלה או אחרות. ממה זה נובע? ואיך להתגבר עליו? לצורך העניין המחשבות שלי מבסוססות על שלוש מחקרים שקראתי: http://www.sciencedaily.com/releases/2009/06/090623090400.h http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/511/070.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853710,00.html הדבר מכניס אותי למצב של בטלה מתמדת שבו אני פשוט בורח מהמציאות ויושב ימים שלמים פה באינטרנט. מה שקורה בנתיים כבר חמש ימים. אני רוצה לדעת איך להתמודד עם זה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, זהו דפוס מחשבה אובססיבי-חרד. חשוב על כך שאם חששך היה נכון, אז כל המעשנים הפאסיביים והאקטיביים היו סובלים מנזק מוחי בלתי הפיך ולא מסוגלים ללמוד. אני מכיר כמה פרופסורים ואפילו רופאים שמעשנים. לרוב זה פוגע דווקא בריאות... בכל מקרה, השתדל להמנע מעישון פסיבי ומעישון בכלל, והסר דאגה מליבך באשר לנסיעה החד פעמית הזו. אתה יכול לחזור ולתפקד. בעייתך לא קשורה לעשן הסיגריות של המנהלת שלך אלא לחרדות שלך (ואם המצב חמור - פנה לייעוץ מקצועי בנושא). אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית