אין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי.. אני פשוט לא מסוגלת יותר.. זה פשוט בלתי נסבל.. הנפילה לבורות כל הזמן.. שוב בור.. שוב רציני במיוחד.. ואני.. אין לי כח יותר.. וזה כאילו ש.. הכל קורה ביחד.. מהרגע שנפלתי בא עם הנפילה כל מה שרק יכול היה לבוא.. ושם.. בטיפול.. זה פשוט לא מצליח.. גם בזה אני כישלון.. פגישה אחת בשבוע שייכת ל dbt ופגישה שניה רגילה.. ואני לא מצליחה לעשות את ההפרדה הזו.. לא מצליחה להגיע לפגישה של המיומנויות ולשים את כל השאר בצד. כאילו כלום לא קרה במהלך הימים. ותאמין לי אודי.. שדברים פשוט לא מפסיקים לקרות.. וגם המיומנויות האלה.. רק מוכיחות כמה אני כישלון.. כמה אני דפוקה.. אני לא מסוגלת ולא מצליחה לעשות שם שום דבר.. אני רוצה למות. אני באמת כל כך רוצה למות. אני כל כך אובדנית בשבוע האחרון. ועם השעות אני רק הולכת ונעשית יותר ויותר קרובה לסוף. אין בי כח יותר אודי. פשוט אין. סליחה על הכל. ממך . מכולם.
הי שיר, המיומנויות מוכיחות שאת כישלון? איך הגעת לזה? אמורים לתרגל אותם ולהשיג בהן שליטה, לא להגיע מצויידים בהן מלכתחילה... אכן, ההפרדה קשה ומבלבלת, אך היא מאפשרת במקביל ל DBT להמשיך עם שיחות רגילות. את יכולה לראות את זה כפריבילגיה! אודי
כתבתי.. והוא פשוט זרק אותי מכאן.. וזה ממש מתחבר להרגשה הכללית שלי.. לא רצויה.. אודי.. אני לא מצליחה.. לתרגל.. זה כאיל ש.. אני נהיית משותקת.. לא מצליחה לדבר.. לא לבצע את התרגולים.. כלום.. זה כשלון רציני.. וזה מרגיש.. נורא.. זה מביך.. זה מוריד מתחת למינוס את הבטחון העצמי שגם ככה אין לי.. אני פשוט כשלון.. אפילו בנסיון לתרגול.. אפילו בזה.. אני כשלון. ומעניין.. איך אתה רואה פריבילגיה במה שאני רואה כדבר שלילי לגמרי.. אני מרגישה שאני מפסידה פגישה רגילה.. ואתה.. רואה את זה אחרת לגמרי ממני.. אני יודעת.. זאת הדפיקות שלי.. רק שלי.. :(
היי שיר כתבתי לך בעבר... אני מאוד ממליצה לך לנסות לקחת תרופה כדי להרגיע את המצב. בהתחלה יהיה לך קשה עם הקונספט של התרופות אבל תתרגלי לזה וסביר להניח שאחרי שזה יעזור לך את תודי על כך שהתרופות קיימות. תנסי, מה יש לך להפסיד. מקווה שתשני את דעתך לחיוב.
הלוואי ש.. היה בי איזשהו פתח, אפילו קטנטן, שהיה מסוגלת לנסות לחשוב על זה.. אבל.. אני אפילו לא מסוגלת לזה.. תודה