התאפקות לצואה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, יש לי ילדה בת שנתיים ו9 חוד'. בתי מאז גיל שנה שבה סיימה לינוק , החלה לפתח עציריות. זה ניהיה מעין גלגל של עצירות , פחד מכאב וכתוצאה חרדה. במהלך כל הזמן היו תקופות טובות יותר ופחות . לאחרונה בתי נגמלה מחיתולים , הגמילה מהשתן נעשתה במהירות ומהצואה (כמו הרבה ילדים) "קשה". היא מתאפקת ומשדרת ממש פחד. אני משתדלת לא להשתמש בנרות גליצרין , אני כן משתמשת בפגלקס.היינו אצל גסטרולוג , לא גילו שום בעייה מיוחד. מה אני יכולה לעשות בשביל להפחית לה מהחרדה , לשחרר אותה מהפחד האינסופי הזה?? אודה להמלצה. תודה מראש- שושי .
שלום שושי, הטלת הצואה אצל ילדים קטנים עלולה ליצור חרדה רבה מאחר והם סבורים כי הקקי הוא חלק מגופם שנופל והולך לאיבוד (חישבי "בראש של תינוק" כמה מבעית הרעש של הדחת המיים למשל). אם זה הדבר - נסי להשתמש בסיר ולתת לה להתבונן בקקי ו"להפרד" ממנו בדרכו אל האסלה. הרעיון הכללי הוא להפחית את החרדה בצורה מדורגת. את הפחד מהצואה הקשה (תוצאת העצירות הממושכת) אפשר להפחית על ידי דיאטה מתאימה (יש להתייעץ עם מומחה) ומתן הסבר מרגיע שזה יעשה קקי רך ונעים. לקקי יש גם משמעויות דינמיות רבות, אולם לא אכנס לזה כאן. אודי
היי שושי! הסיטואציה בהחלט מוכרת וידועה אצל ילדים. אני מצרפת מאמר מקיף בנושא גמילה -נכתב ע"י פסיכולוגית קלינית. http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=28 בהצלחה! (:
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
