טיפול התנהגותי מול פסיכואנליטי

השבת פגשתי חברה של המשפחה, מטפלת התנהגותית (לא פסיכולוגית, עובדת סוציאלית שעשתה הכשרה לטפל), והיא שמעה שאני בטיפול פסיכודינמי. היא התחילה לרדת עלי ועל ההורים שלי, שהטיפול הזה לא ישנה את חיי לטובה בשום צורה, להיפך הוא עלול לדכא אותי ולאמלל אותי. היא אמרה להורים שלי לא לתת לי כסף בשביל טיפול כזה. אמרה שהיא תמליץ לי על טיפול ש"ישנה את חיי לטובה", בלי לעשוק אותי ותוך מספר פגישות קצר. אני מוטרדת מהענין עצמו. האם לדעתך/דעת באי הפורום יש לטיפול פסיכודינמי פוטנציאל הרס? האם כאשר מספר הפגישות כ"כ גדול זה לא סוג של עושק של המטופל? האם לא עדיף טיפול התנהגותי קצר טווח? איך אני יכולה באמת לדעת מה טוב לי...

מרים, אני משוחדת בנוגע לשאלה שלך. אבל חייבת, חייבת, חייבת ושוב - חייבת לכתוב, שהדבר הכי לא מקצועי לא קשור לאף אחת משתי הגישות שציינת (התנהגותי/פסיכודינמי), אלא להתנהגות של אותה חברת משפחה! זכותה לטפל בדרך שבה היא בחרה. זכותה להמליץ על הדרך הזו. אין. לה. זכות. לרדת. עליכם! ובטח שלא להשמיץ גישות ו/או מטפלים שאינם פועלים בדרכה! זה הכי לא מקצועי שיכול להיות, והייתי נזהרת מהמלצות של "משמיצנית" מהסוג הזה. זו דעתי בנוגע לסיטואציה שתיארת. אני, אגב, מטופלת לפי הגישה הדינמית. לכן ציינתי בהתחלה שאני משוחדת :) בהצלחה בכל דרך שתבחרי, TM.