שוב כאן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/04/2010 | 00:06 | מאת: עוד הולכת

שלום אודי ראשית, עוד לא הודיתי לך על התשובה הקודמת. אז תודה. שנית, פניתי לחפש באמת את עניין ההיפנוזה. אני מאוד מתלבטת, בעיקר כי אני חוששת שאני נקלעת שוב ל"לופ" של חיפוש פתרונות ותרופות וטיפולים, ואני מרגישה שאני שוב ב"תקופה" כזו של "חיפוש"... ואם כבר כתבתי את זה, אני אשאל שאלה נוספת: יש לי תחושה שאני די "עייפה" מכל העניין. עייפה נפשית, לא רק פיזית. ולכן זמן רב שלא הלכתי לטיפולים (רפואיים-פיזי' ובדיקות וכו'). ופתאום עכשיו, אני מרגישה פתאום שאני צריכה לבדוק עוד ועוד דברים. זה משהו שקורה לי לא לראשונה כבר.. אני חושבת שכמעט כל שנה יש ל י תקופה שבה אני לא עושה כלום טיפולי, ותקופה אחרת שאני עושה הכול מהכול. ואז אני מתעייפת מהכול הזה, ובמיוחד מגלה שהוא לא מועיל, ונחה, ושוב לא עושה כלום. האם יש לזה "שם"? האם זה הגיוני? יש דרך לאזן את זה? ושאלה שנייה, כמו שכבר שאלתי חלקית למעלה - האם יש היגיון ללכת למטפל לעניין ההיפנוזה, לצד המטפל (הפסיכולוג) הקבוע? או שהמטפל בהיפנוזה אמור להחליף אותו? ובכלל - האם הגיוני "לפצל" טיפול בין שני מטפלים? ככה שאחד מטפל בתחום X והאחר ב-Y? תודה רבה על תשומת הלב שוב אני

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עוד הולכת, באשר לשאלה הראשונה - כמובן שזה הגיוני. אם כי באופן תיאורטי את יכולה למצע (מלשון ממוצע) את שתי התקופות וכך להמשיך לאורך זמן. זה פחות מטלטל ויותר עקבי, על אותה אנרגיה. לגבי השאלה השנייה: יש הגיון גם כאן, אך יש לזה מחירים שחשוב לשקול בכובד ראש. עקרונית - פיצול טיפול אינו מומלץ. כאשר יש סיבה לעשות זאת - חשוב שיהיה: א. תיאום בין אנשי המקצוע (ישיבה משותפת אחת לפרק זמן למשל) ב. הגדרה מדוייקת של תחום עבודתו של כל אחד מהם. והערה אחרונה: היפנוזה תמיד הינה חלק מטיפול ולא טיפול בפני עצמו, כך שבמקרה שלך יש לשקול היטב האם (וכאן נשלב את שתי שאלותייך) זהו עוד שלב ב"מסע הקניות" או שזהו צורך ממשי שיכול לקדם אותך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית