עגדכעדגע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
שלום. התחלתי טיפול לפני שנתיים וחצי בערך. שנה אחרי שהתחלתי, הטיפול נפסק מסיבות מצערות מאוד ואחרי כמה חודשים התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית אחרת. בהתחלה היה לי נורא קשה להפתח אליה ולדבר איתה וכל הזמן הייתי משווה בינה לבין הפסיכולוגית הקודמת. עכשיו אני כבר שנה בערך אצלה והצלחתי להתחבר אליה ואפילו סיפרתי לה דברים שלפסיכולגית הקודמת לא סיפרתי.אבל יש דבר אחד שמאוד מפריע לי ואני לא יודעת איך זה צריך להיות באמת בטיפול. אני הייתי רגילה מהפסיכולוגית הקודמת שלי, שהיא הייתה זוכרת הכל. כל פרט קטן היא הייתה זוכרת. ועכשיו זה קצת שונה. יש המון דברים שהיא שואלת פעמיים ודברים שוליים היא דווקא זוכרת.. אני אפילו לא יודעת אם זה לא בסדר... אולי ככה כולם מתנהגים??
שלום לך, (לא הצלחתי להבין את השם, אז אני מוותר על הנסיון...) (ועוד מחשבה - אולי זה מה שקורה לך גם בטיפול? שאת מביאה את עצמך בצורה כזו שקשה "לראות" חלקים מסויימים?) ולשאלתך - אין כאן דרך אחת. כל מטפל ודרכו. יש הזוכרים. יש הרושמים כדי לזכור ויש המבכרים להגיע "ללא תשוקה וללא זיכרון" (ציטוט של וילפרד ביון, פסיכואנליטיקאי ותיאורתיקן מוביל). מדוע שלא תספרי לה על תחושתך? אודי