אודי, ..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/02/2010 | 10:11 | מאת: שרית

אודי יקר.. שוב פה. גופי חי מחדש את הרגשות / זכרונות של הילדה בת 12 שהייתי. בלילה סבלתי נורא מכאבי בטן . התחילו שלשולים. הבוקר קמתי עם דימומים וגינאלים. הגוף קורס? אי אפשר לסבול. הסיבולת הנפשית שבי נהיית נמוכה לסבל? מכאב לכאב לכאב.. מחפשת אפיק אלטרנטיבי שיקל על הפאקינג בושה והאשמה והגועל שבי . מלבד הצורך להקיא / לכתוב לך כאן ממש עכשיו .. לא מוצאת אמצעי להפגת המתחים האלה. האם תסלח לי על הגועל ששופכת כאן מולך? מרגיש שנאחזת במרחב של הביחד כאן .. דומה הדבר לאדם הטובע - הנאחז בחגורת הצלה . תוהה בשקט אודי יקר, למה הזכרונות שמלווים אותי בהמון צער וכאב לא מוצאים פורקן רק במילים / דמעות ? אלא .. גורמים לאיברים הפנימים שבי לבכות ולהרגיש כאב עצום יותר? האמת, לא מוצאת את המילים המדויקות להגיד לך כמה כואב בי. וכמה זה מפחיד לחוות את הילדה שנפגעה בתוכי שוב מחדש. וכמה צריכה מישו כאן לידי. ובבקשה הזו פתאום נזכרת בליאת ומלי שהיו כאן .. בדמות האמהית שהייתה עבורי וחיבקה במילים שהיה ככ כואב. וזה לא שאני לא מעריכה אותך, ואתה לא חלק מהתהליך שעוברת .. גם אם רק מפריד פה מסך.. אבל עדין .. חסרה לי דמות האמא שתהייה על יד , תחזיק יד ותחבק. פאק מה קורה לי? אודי ? שרית.. שמבקשת לשבת כאן לידך.. עד שיעבור הגל האימתני הזה..

לקריאה נוספת והעמקה
15/02/2010 | 21:27 | מאת: ~~נילי~~

כואב. כואב לקרוא אותך, לשמוע מה עובר בך היום, להרגיש... כי זה אכזרי, ובלתי ניתן להבנה.. של איך יכלו לפגוע בך ככה... איך יכלו לקרוע אותך, לחזור בך, לחתוך אותך. זה נורא. הכי נורא שיש. ומכאן, את יודעת.. אני מחבקת אותך בחום.. כמה שמתאים לך.. אני מלטפת לך את הדמעות.. מנגבת אותן.. מביטה בך בחום.. מתגעגעת.. רוצה כל כך שתרגישי פחות לבד בתוך כל התהום הענקית הזאת.. אני קוראת לייקום שיציל אותך, אני רוצה לצעוק, בשבילך. הכי חזק ועוצמתי שיש. והצעקה הזאת.. היא מתוך רצון עז שיהיה לך כבר טוב.. אפילו מעט.. אויר לנשימה. אז בנתיים.. איתך בלב.. כל כך. אוהבת, ~נילי~

21/02/2010 | 14:34 | מאת: שרית

פספסתי אותך. יקרה שלי. עברתי לרגע רק לומר לך תודה אישית תודה על הביחד איתי . במיוחד שנורא קשה. מעריכה אותך . ואוהבת מאוד .. מקווה שאת יודעת את זה . שרית

הי שרית, בהחלט מובן לי הצורך בדמות אמהית שתשב ותלטף כשלבד ומפחיד וכואב ומלא זכרונות... והנה נילי הגיעה לשבת לידך, וגם אני כאן. אודי

16/02/2010 | 18:10 | מאת: רפאים

פשוט אתך בלי מילים

16/02/2010 | 02:27 | מאת: אליס

קצת באיחור, אני שולחת לך את המילים משיר של מטאליקה, הייתי שולחת לך את הכתובת בYOUTUBE אבל הסרטון נוראי (בכל זאת מטאל וזה...)השיר נקרא ,UNTIL IT SLEEP אולי זה לא כל כך קשור למשאלה הכל כך מובנת לדמות אמהית, אבל מאוד מתאים באופן כללי. Where do I take this pain of mine I run but it stays right by my side So tear me open and pour me out There's things inside that scream and shout And the pain still hates me So hold me until it sleeps Just like the curse, just like the stray You feed it once and now it stays Now it stays So tear me open but beware There's things inside without a care And the dirt still stains me So wash me until I'm clean It grips you so hold me It stains you so hold me It hates you so hold me It holds you so hold me Until it sleeps So tell me why you've chosen me Don't want your grip, don't want your greed Don't want it I'll tear me open make you gone No more can you hurt anyone And the fear still shakes me So hold me, until it sleeps It grips you so hold me It stains you so hold me It hates you so hold me It holds you, holds you, holds you until it sleeps (x4) I don't want it, I don't want it, want it, want it, want it, want it, noo.. So tear me open but beware There's things inside without a care And the dirt still stains me So wash me 'till I'm clean I'll tear me open make you gone No longer will you hurt anyone And the hate still shames me So hold me until it sleeps (x5)

18/02/2010 | 17:56 | מאת: שרית

תודה שבאתם להיות איתי - אודי רפאים ואליס . תודה על המילים.וגם על הנוכחות . מעריכה מאוד. מחבקת. נ.ב.. סוריקטה יקרה , קראתי את תגובתך אליי בעץ הקודם ואני מודה לך על הטיפ שחלקת עימי. זה בהחלט עזר מאמינה?. הצלחתי לדבר על הדברים .. עם המטפל מהמשבצת שכתבת . תודה יקרה . אכתוב על זה מאוחר יותר . חיבוק אלייך. שרית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית