בת זוג של חולה בהפרעה דו קוטבית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/01/2010 | 00:53 | מאת: michali

שלום, אני בחורה בת 30. לפני כחודשיים התאהבתי בבחור בן 24 מארץ אחרת (באירופה) שיש לו הפרעה דו קוטבית. הוא היה פתוח איתי מההתחלה וסיפר לי שהוא על כדורים מגיל 18. מה גם שהוא לקח סמים תקופה ארוכה והיה מאושפז 3 פעמים בגלל המחלה. נפגשנו פעמיים בלבד, שלושה ימים בהתחלה ואחרי חודש עוד 5 ימים. ואנחנו בקשר יומיומי בסקייפ ובמיילים. אני גם מתכננת לנסוע אליו עוד 3 שבועות ובעצם כל חודש וחצי בערך עד הקיץ שהוא יבוא לארץ. כרגע הוא סטודנט. לשאלתי... בנוסף לקושי שיש בקשר מרחוק עם בחור מארץ אחרת מה שבאמת מפחיד אותי ומדאיג אותי זה ההתמודדות עם המחלה. האם חולה בהפרעה דו קוטבית יכול לנהל חיי זוגיות בריאים? אמא שלו סבלה מהפרעה דומה והוריו התגרשו בסופו של דבר. אני מכירה אותו בסך הכל חודשיים אבל ההתאהבות היא חזקה ואני לא רוצה לוותר כל כך מהר. יכול להיות שאני עדין לא מבינה כמה קשה יהיה לי בעתיד אם אחליט לחיות איתו. כרגע אני רק חושבת על לדאוג לו ולעשות אותו מאושר, פחות חושבת על איך אני אתמודד עם זה... אני לא יודעת מה לעשות, האם להפסיק את הקשר בשלב מוקדם או לנסות בכל זאת לראות את הקשר מתפתח? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכלי, קשה להשיב "מבחוץ" על שאלה כזו, האם להפסקי או להמשיך את הקשר. זו החלטה שלך שתצטרכי לקחת בהתחשב בגורמים רבים. אדם הלוקה בהפרעה דו קוטבית יכול לתפקד היטב (מכל הבחינות) אם הוא מודע להשלכות המחלה ולצורך להיות מטופל (קרוב לוודאי) כל חייו. כאשר המחלה (שהיא כרונית) מטופלת, הסיכוי לנהל חיים תקינים גבוה. כאשר המחלה אינה מטופלת - זה מורכב יותר. בשורה התחתונה, מעבר לאבחנה זו או אחרת, יש בני אדם, על חולשותיהם וחוזקותיהם. וההחלטה היא לגמרי שלך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית