היי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר, מה שלומך? אני נאבקת בעצמי. עוצמות המאבקים הפנימים האלה שמתחוללים בי נחווים כסערה עצומה, הם מעבר ליכולת הנפשית בה אפשר להיות בכלל.. אני לא מוצאת את עצמי אודי, החודש האחרון ככ מורכב , יש בי מערבולת של קולות , רגשות שנלחמים אחד בשני ופשוט מציפים אותי בטירוף. האיזון שלי מתפורר. אני לא יודעת אם אני ברורה בכלל, אני באה לפה .. כדי לברוח מהכל .. להיות פה על ידך ולספוג קצת שקט ממך .. סדר מחדש .. משוו... העיקר שירגע לי שם קצת בבפנים. הימים האחרונים בעיקר קשים. כל הקשר הטיפולי שלי נחווה בעוצמות מטורפות.. מסתובבים בי המון רגשות.. כאלה של ריקנות ובדידות, של עצב תהומי ואובדנים אינסופים .. כאילו אין בהם שום התחלה , שום סוף.. זה לא פשוט להיות מחוברת לעצמי . לא פשוט לחוות את כל הכאבים האלה . את העבר. את הזכרונות. איש השיחות שלי הוא האיש הכי קרוב וקבוע לי .ויחד עם זאת האיזון ביננו שם מופר . בעיקר בחודש האחרון. המון כעסים עליו. ניסיונות שלי ל"הרוס אותו" ובו בעת להווכח שהוא גם ישאר שלם עבורי - אבסורד לא? מרגישה ככ תלושה מהמציאות .. מרגישה עדין ככ לבד בתוך האיכס הזה של חיי. המון המון חלקים של איש השיחות מושקעים בי כמעט 4 שנים .. ואני מרגישה שלמרות זאת היציבות ביננו מתערערעת .. לא יכולה לדבר על זה יותר מידיי עמוק כרגע ,בעצם אני לא יודעת מה אני רוצה להגיד. הכל נחווה כבלאגן אחד גדול. אולי .. רק, באתי לפה כדי להניח קצת מהבלאגן, גם אם הוא לא מובן כדי לא להיות בזה רק לבד .. אז תהייה איתי פה? שרית
הי שרית יקרה, את יכולה לנוח כאן מהבלגן. את יכולה גם להשאיר אותו כאן. אסיים את הערב בשיר שאעניק לך, בתקווה שגם ייתן קצת שקט וגם ירגיע מעט מהבלאגן: http://www.youtube.com/watch?v=PRWUwOIkttQ לילה טוב ורגוע, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
