מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ילדה ואישה יקרה, היום בבוקר נכנסתי לפורום בפעם הראשונה מאז שהכרזתי באופן חגיגי מוחלט על פרישה (בשיא השפל), הופתעתי ושמחתי לגלות שכתבת לי הודעה ועוד כל כך מרגשת ויפה, ישר כתבתי שתי הודעות, טוב אולי לא ישר קודם אחת ואחרי זה תיקונים והסברים, אבל כנראה שאי אפשר לכתוב הודעות רטרואקטיביות והן למזלנו לא התפרסמו( נכון שזה פורום מאוד דינאמי ? ( קצת פרנואידי מצידי אבל אולי אודי לא רצה לפרסם בגלל התוכן המבולבל מרוב התרגשות של ההודעות ההן?) לא כל כך מגיע לי, אבל זה היה לי מאוד נעים . תודה
הי אליס, להרגיע את הפראנויה...הודעותייך פורסמו. הן כנראה עלו בזמן המנוחה של הפורום, ולכן לקח זמן עד שאישרתי אותן. אודי
אליס היקרה, קראתי עכשיו את כל הודעותיך ושמחתי עליהן על כולן. כמו שכתבתי לך, אני באופן אישי מאד אשמח אם כן תכתבי כאן ובעיני את מביאה משהו מאד אותנטי ונקי ולכן יפה. בכל ההודעות שלך ראית אותי באור כל כך חיובי, זה לא מובן מאליו היכולת לראות את האחר בצורה כזו מקבלת ומפרגנת. מקוה שגם את עצמך תוכלי לראות כך. שלך י.
הי אליס, שמחה לראות אותך כאן שוב :) הרגשתי אשמה :(
גם אני שמחה שאת כאן.. :-)
היי ב"פ, מצטערת שגרמתי לך להרגיש אשמה, ובאמת לא עשית לי שום דבר. מאחלת שתהיה לך תמיד השראה. א.