אין מנוחה לרשעים

אז הגעתי לאן שרציתי, בתנאים שרציתי. הודות לפסיכיאטר החדש. ויטמין P תמיד מועיל. אבל... מה עכשיו? מצאו לי היום גוש בלתי מזוהה (בשלב זה) ברחם. בלתי מזוהה, אבל מספיק רציני כדי להכניס את הרופאה שלי ללחץ. ולא, היא לא מהנלחצים בדרך כלל. ויש עכשיו בטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים". ואצלי כל מחול, הוא מחול שדים. אין לי כוח לעוד בדיקות.

למה רשעים? כי קצת קשה לי עם "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". לא טוב לי ואני לא צדיקה... איכשהו, בחודשים האחרונים, כל דבר שאני נוגעת בו - מת/נהרס/לא מצליח וכו'... אפילו ה-ECT הזה. נכון לעכשיו המצב הוא 4:0... המוח העיקש והמוטרף שלי מביס את המכונה כבר בפעם הרביעית. לא מצליחים למצוא את הסף ולהשיג תגובה (בסשן אחד, הם מנסים פעמיים-שלוש, כל זמן שהמטופל רדום). אני מתארת לעצמי שכבר קראת בתשובות שלי, שהחשד התברר כמוצדק. אני מגדלת תפלץ קטן-גדול ברחם. לא ידוע עדיין בוודאות האם הוא ממאיר או לא, והאם הוא על תקן חייל בודד, או שמא יש לו שם קבוצת תמיכה. הוא עושה מספיק צרות בזכות עצמו. תהיה בטוח, שלא אבקש לקחת אותו הביתה למזכרת אחרי שיוציאו אותו. היה לנו (עוד יש) מספיק זמן איכות ביחד. תודה, TM.

איך רשעים? בכלל לא. רחוק מזה. לגמרי. להיפך. אני חושבת שמלחיץ זה קצת קצת טוב, כי אז מתייחסים ובודקים כמו שצריך.. מקווה שהכל יהיה בסדר, מחזיקה לך אצבעות.. שיר

אני בשלב של ההתייחסות והבדיקות כמו שצריך. חטפתי מספיק על הראש בימים האחרונים (ובצדק). זה פשוט שנמאס לי ממרתונים של בדיקות, תרופות וטיפולים. ובסדר זה כבר לא... מעכשיו, כל בסדר הוא יחסי. לא-ממאיר זה יהיה יותר בסדר. שהמפלץ הקטן הוא בן יחיד, זה יהיה יותר בסדר. והכי בסדר? אחרי שיוציאו אותו ממני. TM.

לפי הכותרת נראה שאת חשה משהו כמו אשמה??? מה פתאום רשעות? כאילו מקבלת מכה שאין לך שליטה עליה ואז גם מכה את עצמך וזה ממש לא מגיע לך.. ולעניין עצמו, מניסיון (מר) בעבר - קורה ולא מעט שבדיקות מטעות מסיבות טכניות או טעויות בפענוח של רופאים.. מקווה שזה המקרה אצלך. ובכל מקרה - חזקי ואמצי. איתך, מיקה

היי מיקה, אשמה? לא יודעת. לאו דווקא בקשר לזה. בהחלט לוקחת אחריות מלאה. הגעתי לסוף כבר בהתחלה. הרופאה לא טעתה, למרות שהבדיקה היתה בדיקה חיצונית בלבד. הייתי, הלילה, במיון גניקולוגי. הבדיקה של הרופאה לא ממש תרמה למצב הכללי. אבל מכיוון שאנחנו לא בפורום רפואת נשים, נדלג על כל הפרטים. גידלתי וטיפחתי במסירות רבה גידול שהגיע כבר למימדים של 7X8 ס"מ, וחרג כבר אל מחוץ לתחומי הרחם. ואני לוקחת אחריות מלאה, משום שידעתי שמשהו לא בסדר כבר הרבה זמן, אבל דחיתי את הנושא והזנחתי את המצב, כי היו לי דברים אחרים להתמודד איתם, שדרשו תשומת לב. ויש לי היום יומולדת... התחלתי אותו במיון... קיבלתי גידול במתנה. וגם כדורי שוקולד.