הרהורים לחנוכה

לפני כמה חודשים ביתי קיבלה ספר תורה. קראתי בו קצת אחרי שנים של נתק ביננו. בפרק א' - ביום הראשון של בריאת העולם כתוב "וירא אלוהים את האור כי טוב. ויבדל אלוהים בין האור לבין החושך. ויקרא אלוהים לאור - יום, ולחושך קרא - לילה" וחשבתי לי אז כמה חשובה ההבדלה הזו בין אור לחושך - בין טוב לרע. ושיש שם לכל דבר ויש מה שהוא חשוך ורע ויש מה שהוא טוב ומואר. כמה זה חשוב - אם זוהי התחלת הבריאה.המעשה הראשון. חנוכה, במובן העמוק יותר (מעבר למכבים ויוונים ואפילו מעבר לסופגניות)- הוא חג של מלחמת האור בחושך או של הטוב ברע. חשבתי לעצמי עד כמה במקרה שלי הטוב והרע ברורים ונראים (?) ובכל זאת בחרתי ברע(?). אני עסוקה בימים אלו במלחמה משל עצמי. מאחלת לכולנו חנוכה של אור. בהזדמנות זו רציתי להודות לרפאים על ברכת יום ההולדת ועל השראה י.

מזמן לא התראינו.. אני מנסה לחשוב, איזה רע כבר עשית בחייך, כשמה שמשתקף כאן, זה המון רצון טוב ועשיית הטוב, וחוץ מזה, עד כמה שאני מבינה, מלאכים מסתובבים הרחק מאיתנו,ומה שנשאר לנו, זו ערבוביה של טוב ורע, וכל עוד נדע לעשות את ההבחנה בניהם, נמצא במסלול הנכון. אגב, כתוב באותו חומש עצמו, ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", הנה לך צידוק נוסף לעשית הרע..אז בלי תחושות אשמה,נקיפות מצפון, מלחמות וכאלה.. וזה בסדר, אם משתרבבים לחייך, כמו אצל כולנו, קצת גם מהמעשים ההם.. והלואי וידעתי לומר זאת גם לעצמי.. ריח סופגניות עולה באפי.. חג אורים שמח לך, שלך, גליה.

הי גליה יקרה וכל מי שקורא, כן אכן אני מאד בשר ודם ולא מלאך (וגם לא מנסה להיות). איך משתקף ממילותייך אמון בטוב שבי, בטוב שבכלל. מקסים בעיני האמון הזה. אז לא, לא רצחתי אף אחד (במובן שאין גופה ואקדח מעשן) אבל... ואני לא בטוחה, למרות שאני לא מכירה אותך אבל ממה שמשתקף כאן, שהיית מתייחסת אלי בחיבה כזו אילו הבאתי את עצמי במלואי. ואת יודעת גליה, מלחמה כזו היא לא רק רעה,יש בה משהו נכון ומטהר. אז אחלי לי בבקשה שהאור ינצח ולא החושך. תודה וחג שמח גם לך י.

הי ילדה-אישה, הממ... אני יכולה גם לראות, כרגע, את האור והחושך בעיקר כ אין מול יש נזכרתי בחידה שכל מטרתה "לבלבל ת'אויב": הרי לך חדר סגור ואטום מכל כיוון. יש בו נורה וחיבורים מתאימים. המתג שמדליק אותה נמצא מחוץ לחדר. יש לך גישה אליו ואת מדליקה את האור. לאן ברח החושך? גם יכולתי לראות אור מול חושך שעוקבים להם שלבי ההמשך של הבריאה גם כ - קיום במציאות, בחוץ מול מחשבות ודמיון, בפנים. מושלם (הכל ולא כלום בה בעת) מול שלם אך חלקי. וגם שינה מול ערות. ותהליך של יצירה עד לידה. וגם זיהוי של רגשות ומציאה של מילים (למשל) שמגדירות אותן ונותנות להן צורה. ועוד הפרדות בסיסיות של החיים. כמו הבדלים שבין הוא והיא. ה "כי טוב" בעיניי הוא "וואלה, סבבה, יופי, יש כבר משהו מוגדר בעל משמעות שהיא, זה מספיק בסדר, בוודאי שמספיק טוב כשלב, וכבוד לי, אני מחזיק מעצמי. יום אחד..." גם המעבר ביניהם, בין האור לחושך שלנו אינו חד בדר"כ. אפשר לראות אותו הדרגתי. יש אזורי דמדומים, בין ערביים, בין השמשות... ... הפרשנות שלי, לפי שעה... נתפסתי על הנתק ההוא שכתבת עליו ותהיתי אם אולי שווה לחשוב - נתק בין מי למי. בין מה למה. הבחירה ב"רע" יכולה להביא עימה ריגושים של קצוות ושל כאן ועכשיו. אך לטווח של זמן היא אולי יותר מזעזעת, ובתחושה הפנימית הופכת אותך לאבק ואפר. המרכאות - כי רע אינו מושלם, כמו שטוב אינו מושלם. הדקלום הרגיל, you know. אבל סביר שיש סיבה שהבחירה חוזרת ושבה על עצמה. שהפיתוי חזק. כי משהו זה נותן לכאורה. משערת שאת הרעיונות ניסית והעלית בפנייך ואת יודעת טוב ממני מונים רבים. איכשהו יש בבחירה כזו גם משהו עוצמתי. מסעיר. תמציתי. גם על הסבל, ההתייסרות והכאב אפשר להתענג. ואז מצטרפים כל החברה האלה: אידיאליזציה. דמוניזציה. הקרבה. אולי הרצה של פנטזיות אומניפוטנטיות. חשבתי גם, למשל, על התמכרות, על האשליה. שאולי המשהו שההתמכרות בשלביה המתקדמים נותנת - הוא האין. אין שמאפשר פנטזיה של יש אינסופי ללא גבולות או הפרדות. והתמכרויות מסוימות עפי"ר הרסניות. מוליכות לאבדון. את יודעת, חנוכה מזכיר לי את גיבורי החושך, והם, הם מזכירים לי את המשליכים בעולם האינטרנט. נטולי זהות ואב. נטולי עין/זרוע שלישית פנימית, התוחמת גבולות, היוצרת הפרדה. והאינטרנט כל-כך מפתה ומזמין לזה. וחבל, חבל שלפעמים דברים נורא חשובים נאמרים באופן של השלכה נטו וככה לא באמת מנסים להקשיב להם. מורכב. וגם גדול עליי קצת. נראה לי. מילים מעולמי. אולי לא יתאימו, אולי קצת כן. תוכלי לקחת מה שמתאים ולשזור לך. גם אם דיברתי שטויות שדורשות תיקון מהותי... לפחות בסיס לשינויים. טוב וגם רע. שילוב. הפרדה. גמילה. סוריקטה

סוריקטה, עושר גדול באמתחתך. כמעט עם כל משפט יש לי דיאלוג... לפני, רציתי לבדוק אם בעץ שלך לא הגזמתי? התכוונתי רק לומר שמילותייך והכאב שאת מביאה לכאן נשמעים ונכאבים ורק שלעיתים התגובה שלי להם היא (מכל מיני סיבות) לא הנכונה עבורך. אם בגלל שלא הבנתי, אם בגלל שלא מצאתי את המילים הנכונות, אם בגלל שעד שעלה לאוויר זה כבר התפספס. כדי לא להעיק יותר מדי אומר שבשבילי חושך הוא לא העדרו של האור (כמו בחידה שלך) אלא הוא יש עם מהות משל עצמו. "רוע" הוא לא רק העדרו של טוב אלא כמו שכתבת הוא מורכב ועשיר יותר. מתחברת למה שאת כותבת על קצוות ועוצמה (כבר שוחחנו על זה פעם). אני לא מרגישה שאני רעה, או לא רק רעה, אבל כן שעשיתי גם רע. ושיש מאבק כוחות לא פשוט בתוכי. הרע כאמור הוא מורכב. הבחירות שאנחנו עושים מורכבות ובדרך כלל אין שלט שאומר - זה טוב. זה רע. אבל כיום בחיי אני כן יודעת מהי הבחירה "בטוב", ב"נכון" ב"ראוי" גם עבורי וגם עבור אחרים המשמעותיים ביותר עבורי. וגם יודעת שהמלחמה לא תמה. כן יש גם דמיון להתמכרות ולכן תהליך גמילה. י.