התדרדרות נפשית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/12/2009 | 03:50 | מאת: בדוי

אני בן 30 כיום, בעל עבר של עבודות אשר שכרן בד"כ מינימום יש לי ידע רב במחשבים (למדתי בטכניון קורס QA) ועבדתי בחברות שונות כמו נטוויז'ן הוט וכו'.. ושירתתי בצנחנים 3 שנים מלאות בנוסף לעבודות שציינתי עבדתי בפרוייקטים יוקרתיים בעלי שכר גבוה , אך הם אלו פרוייקטים אשר תם זמנם בד"כ אחרי 9 חודשים (בית המשפט / תפעול ציוד הנדסי ומאוד יחודי במשרד מהנדסים שעובד עם חוזים של מע"צ) לאחרונה במבט לאחור הבנתי שאני דורך במקום, האמת שתמיד ניסיתי לשפר אך תמיד כשלתי אני מאוד אימפולסיבי, ומאוד כנה. יש בי המון כעסים, חלקם על תפקוד המדינה , וכמובן תושביה בעלי לב הזאב <--- לא התכוונתי ללב זהב, זוהי אינה טעות כתיב לפי חברי ומשפחתי אני אדם מאוד כישרוני, וזה עוד יותר מדכא אותי שאין אני מנצל את נתוני לפני כחצי שנה עברתי משבר דיי רציני כאשר קץ בי החשק לחיות, מיד הופנתי למיון ע"י משפחתי ובדק אותי רופא נפש/פסיכולוג סימפטי ונחמד אשר שאל אותי אם איי פעם עלתה בי מחשבה אובדנית, עניתי שלא. וכי הייני חפץ חיים, אך אין אלו חיים לפי הגדרותי כיוון שאני רווק ואין ביכולתי להתכלכל מסכום של 3500 עד 4500 כמובן שניסיתי אך נסיון זה כשל כאשר שכרתי דירה ונעזרתי במשפחתי (אשר לה בעיות אחרות) לאחר כחודש מאותה חצי שנה מצאתי עבודה של מוקדן ושכרי היה בין 3000 ל 3500 כאשר כל הזמן פגעו לי בשעות העבודה בטענה שאין הסעות בלילה לביתי ונאלצתי לעבוד כ 4 שעות במשמרת. לאחר תקופה של 3 חודשים, בהם היו כל מיני סיפורים אשר הוציאו אותי משלוותי במקום העבודה. (שקרים של אחמ"ש, הפרעה !פיזית! על ידי נציגים אחרים ואפילו מנהלים !!!!!!!) וברצוני להדגיש אני בחור בעל חזות מרשימה , 1.95 בגובהי, ולא סתם כך נגשים אלי ומפריעים לי פיזית (קשה לי לפרט את המיקרים הנ"ל) ראוי לציין כי הצטיינתי בתפקידי השונים יתר על המידה, קיבלתי מכתבי תודה ועברתי סקרים חסויים בהצלחה רבה. כיום לאחר שלא יכלתי להשאר בעבודת כבשים שהצגתי קודם איני מוצא תפקיד אשר אוכל להתקיים ממנו בנוסף ביטוח לאומי , שיש להם שירות זוווווווועות עולם !!! מקשים עלי את חיי בטענה שאין לי מספיק חודשי עבודה. אני מרגיש את הריקבון פושט עלי, שאני שוב באותו מסלול אובדני. לצערי אני שיתפתי את אימי בתחושותי וזה שבר אותה, היא בוכה המון, והבנתי כי עשיתי טעות כי אין ברצוני לפגוע ביקר לי מכל כרגע אני כותב ודמעות בעיני, חיי הם הרס מוחלט ואין לי שום אופק לכוון אליו ניסיתי להעזר בכל שיכולתי (ויש כבר דברים שאיני יכול - כמו לשבת במוקד עם אוזניה) ואין שום עבודה בשוק אני אובד עצות , כמובן שאין לי כסף לטיפול פסיכיאטרי. ובוודאות אין לי רצון ליטול תרופות אשר יתקנו את רוחי . לא שיש לי בעיה פיסית לבלוע כדור אלא אני נמנע מכל תרופה אלא אם כן היא לשיכוח כאבים חזקים בלבד. אני זועק לעזרה, כי נפשי כבר שבורה איך לצאת מהמצב הזה, אני לא מוצא את התשובה כבר כמה שנים טובות כמובן שסיפורי אינו שחור ולבן ויש בו הרבה גוונים של צדק ואי צדק (גם אם אני אשם) אבל בשורה התחתונה.... זה המצב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, סיימת את מכתבך במלים "זה המצב". הייתי שואל אותך מה ביכולתך לעשות כדי להשפיע (ולו מעט) על המצב. רשום לפניך את כל האפשרויות העולות בדעתך, וסדר אותן על פני רצף. אתה נשמע אדם עם כשרונות שאיבד מעט את דרכו. נסה להתבונן על הדרכים האפשריות העומדות לפניך. אשמח לשמוע... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית