ללכת או לא

שלום רב, אני רווקה בת 42 , יש לי בן זוג מזה שנתיים וחצי. ( גלגול שלישי שלנו ביחד הראשון הראשון היה כשהיינו בצופים השני לפני כ - 12 שנה = היה נשוי ולא התפתח כי לא הסכמתי לקשר משוג זה והנה לפני שנתיים וחצי במקרה לחלוטין נפגשו דרכינו). מעולם לא היה לי קשר כזה חברי, אוהב, שיא הפתיחות ושיא השלווה והרוגע) אבל הקשר הוא חלקי יצרנו מין מערכת מוזרה נפגשים 4-3 פעמים בשבוע לכל אחד הפינה שלו אנחנו משוחחים על הענין וידוע לבן זוגי שקשה לי להיות בקשר כזה כי אני רווקה ללא ילדים . שלו יש שלוש בנות שהוא מבלה איתם כמעט כל שישי שבת , נפגשתי עם בנותיו כמה פעמים והיה מוצלח מאוד ויכולתי לראות עד כמה הבנות שמחות לדעת שאני קיימת, אך זה היה פעם פעמיים אחרי תקופה ארוכה שהיינו ביחד ושוב יש נסיגה , הוא משתף אותי בכל מה שקורה לבנותיו אך מונע מאיתנו להיפגש. כמו כן הוא מתעקש שאני יביא ילד לעולם !!!! אבל בשום פנים לא ממנו אנחנו מדברים על כל האפשריות שישנן אם זה בנק הזרע, או אימוץ , או אפילו " הורות אחרת " הוא מוכן להקשיב לכל מה שיש בליבי הוא מצדיק אותי בכל הקשיים שאני עוברת איתו אבל לא עושה שום דבר יעזור לי להמשיך ולא להשבר במצב מתנדנד זה כאילו שני עולמות שונים. נכון שאוהבים רוצים שבת הזוג תהיה מאושרת , הוא לא מבטיח לי שום דבר אך גם חוזר ואומר שלא תמיד צריך להבטיח כי אי אפשר לדעת מה ילד מחר. ללכת או לא?????

מור שלום ללכת או לא ללכת? אני לא בטוח האם את מתכוונת ללכת מהקשר או ללכת על הקשר. מדבריך נשמע שבאמת מסובך להחליט על כל אחת מהאפשרויות הללו. הדרך, שאת מגדירה כמוזרה, שבחרתם להתקשר זה עם זה מעלה באמת שאלות לגבי האפשרות שהקשר החברי יהפוך לקשר קבוע ומחייב. מצד שני את מדברת על קשר חברי ואוהב שיכול להתפתח עוד הלאה. אכן עולות שאלות רבות מדבריך. למשל, מדוע שתביאי ילד אבל לא ממנו, מדוע יש התקרבות והתרחקות. כמו כן האם הגבולות הם רק מצידו או גם מצידך. אני מתאר לעצמי שאחרי שנתיים וחצי של קשר ההחלטה לא תתקבל על סמך דעה כזו או אחרת מהפורום. תוכלי בוודאי לקבל דיעות שונות ממשתתפי הפורום אבל בטווח הארוך ההחלטה צריכה להתקבל בצורה שונה. השאלה האם בטווח הקצר אפשרות הפרידה ראלית בכלל, גם אם הדברים מעלים אצלך ספקות לגבי הטווח הארוך. ולגבי הטווח הארוך כדאי אולי להתייעץ. במידה ובן זוגך היה מוכן ללכת לייעוץ זוגי ניתן היה לברר את הדברים במשותף. במידה ולא, כדאי אולי שתתייעצי בעצמך עם איש מקצוע. בסופו של דבר ללכת או לא ללכת היא צומת דרכים משמעותית, על פי תיאורך. בהצלחה בכל נתיב שתבחרי ד"ר אורן קפלן

שלום לד"ר אורן קפלן תודה על התשובה , נכון שהמצב מבלבל ואינו יציב אבל המודעות לבעיה ישנה ואני חושבת שזה כבר חשוב. בתחילת דרכנו הייתי בטיפול פסיכולוגי ובאמת הטיפול לא גרם לי לוותר על הקשר להיות סבלנית ויותר מבינה . והדבר החשוב שהבעיה היא בעיקר של בן זוגי ולא בגללי ואני לא הגורם לאי יציבות זו. כשהייתי בטיפול הייתי משתפת את בן זוגי ברוב מה שהתרחש במהלך הטיפול. אך הוא לא הסכים לבוא ולהשתתף. האם יש איזו שהיא דרך לגרום לבן הזוג להסכים לקבל עזרה. בברכה, מור