די!!!!!!!!!!

הי מיקה, לא מזמן יצא לי לשחק עם בנותי, מן משחק כזה של אבאים: השתוללויות והשתובבויות, קפיצות וגלגולים. הבת הקטנה שלי, קיבלה מדי פעם מכה (השתוללנו לא מעט...) ופרצה בבכי, נעלבת. בכל פעם שזה קרה עמדתי מולה ואמרתי: "בקראטה לא בוכים אם מקבלים מכה, עושים ככה (והדגמתי עמידה קרבית)". הדמעות הפכו לצחוק מתגלגל והיא חזרה להתנפל עלי באגרופים קטנים ומתוקים... זה זכור לי כיום מקסים. שמעתי אותה אחר כך מספרת בהתרגשות על המשחק שלנו, ובעיקר זכור לי המשפט: "כל פעם שקיבלתי מכה, אבא אמר לי שבקראטה..." וכו'... אז את לא מתארת משחק אמנם, אלא מכות אמיתיות, אך הדברים שלי רלוונטים גם לקרבות אמת. ואם את חושבת שיש הפוגה ודברים משתפרים - זה כנראה כך. נצלי זאת להסדרת הנשימה ותכנון המהלך הבא. אודי