בועה כיאוטית

חם לי בכוך הגוף. חום של בערה םנימית שלא מתוך כעס. קמתי אחרי 17 שעות שינה. 17 שעות של שינה טרופה, מלאי חדש של חלומות סוערים ומבלבלים.. תחושה קשה של שקיעה קשה.. הכרית שואבת אותי פנימה בריקוד אכזרי אל תוך עולם סוער מיוחד ומפחיד יותר.. השמיכה שעלי עוטפת, מכילה, חוסמת.. שומרת שלא אברח. המוח שלי חש רגש נוון אך זה לא מפריע לשפע התכנים לעלות מעלה, בדמות חלומות. להציף. חם לי אין לי אויר אני לא מצליחה לקום אני מרגישה שאני נחנקת אין לי יכולת להזיז איבר. 17 שעות. הכנעות לסבל הנפשי התרסקות רק לאותן שעות.. ואז אני יכולה לקום.. ועדין חם לי.. והכיליים בכיור.. ואת המצעים אני עכשיו ומיד אשטוף ברתיחה לא אשן עליהם שוב, אחרי הלילה הזה... אני נכנסת למקלחת, נסערת, עצובה, מבולבלת, מלוכלכת. עירומה, רק קצת יותר נקיה.. אני יוצאת מחדר השירותים לכיוון הסדינים.. בסערה.. שלא ישארו על המיטה.. לא עוד רגע. לא יכולה להרגיש ככה יותר. יופי, סידרתי את הטמפרטורה הגבוהה של המכונה, הכנסתי כמות נכבדה של אבקת כביסה, אני מסתובבת.. ואוף. איכסה. הכילייפ בכיור.. אומנם מסודרים בערימה יפה.. אשליה.. הם עדין מלוכלכים.. ולא אכפת לי שאני עירומה.. להפך, זה עושה לי טוב. לא יכולה עכשיו להיות עם עוד שכבה אחת עלי. לא יכולה להרגיש עוד כובד, עוד משקל. עוד דבר להתמודד איתו. עדין נסערת, והחום רק עולה, והעצב רק מתגבר.. אני מדליקה את הרדיו ולא מצליחה למקד אותה על תחנה אחת.. לא פלא.. מגבירה את הווליום.. רק כדי לא לשמוע את נקיפות הלב שלי.. וזה רק מגביר את הבלבול.. שתי התחנות מנסות כל אחת להשמיע את קולה.. וכך זה בדיוק נשמע, הביפנוכו שלי.. ואני שוב מגבירה את הווליום.. ומתחילה לשוף כיליים.. עירומה נסערת ועכשיו אני בוכה.. עוצמות עולות בי הראש שלי הולך להתפוצף אני מצוננת וזה לא נעים קשה לי.. כואב לי.. אבל בעיקר קשה.. מאוד. תהיו איתי... פליז.. :'( ~נילי~ (אודי, אתה כועס על ההודעה הקודמת שלי..? :'( )

היי נילי אני פה קורא אותך.כואב את כאבך. מחבק חיבוק גדול בתקווה שיהיה פחות קשה(טובים השניים...).אפילו קצת. עם הצינון אני יכול להזדהות איתך לגמרי וזה אכן לא נעים.מנסה לעשות אפצ'י כבר איזה שעה ולא מצליח... תחזיקי מעמד אליסף

נילי החמודה, זה יעבור, עכשיו זה קשה אין מה לעשות, צריך לעבור את זה. "החיים זה דבר גדול, הרבה יותר מהטראומות".כל הכבוד לך שאת לא מוותרת ואחרי השינה/לא שינה הארוכה קמת והיית מאוד אקטיבית. אני מזדהה איתך, אני איתך (קשה לי קצת עם המרחב הווירטואלי כי אני לפעמים מאוד קונקרטית, וזה נשמע לי קצת לא אמין ובכל זאת...) מאחלת לך ימים טובים ושלווים