התאהבות וקוץ בה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לנו מטפל זוגי - משפחתי מצוין. העבודה איתו נושאת פרי. אבל, במקביל, הולכת ומחריפה לה בעיה קשה - אני מוצאת את עצמי מתאהבת בו נואשות... שקלתי להפסיק את הטיפול אולם זה נראה ממש לא הגיוני. גם בן זוגי מרגיש שהוא עוזר לנו באופן משמעותי. מאידך, איך אוכל להלחם ברגשותי שרק הולכים ומתגברים? מצד אחד איכות חיינו משתפרת בעזרת הטיפול ומאידך משהו בי כואב יותר ויותר עם כל פרידה מהמטפל... יש לי תחושה שהוא מרגיש במשהו מזה. לעתים הוא נראה נבוך מולי. אבל הוא בטח לא יודע עד כמה זה מציף אותי. מה עלי לעשות?
שלום שלומית, יש משהו פרדוקסלי בזה שאת אומרת שהוא עוזר, אך חשה שמתאהבת בו, לא? בכל מקרה, ייתכן שזאת התופעה המוכרת כ"העברה", שבה את מרגישה כלפי המטפל תחושות השייכות לדמויות משמעותיות מעברך (למשל, כלפי אביך). לדעתי הדברים הללו צריכים לחזור לתוך המפגש. מטפל טוב יידע להתמודד עמם, מאחר וזו תופעה מוכרת בטיפולים (אם גם מבהילה למדי...). אודי