איזה סבך...

שלום ד"ר בונשטיין, אני גבר בן 28, לפני כשלושה חודשים חזרתי מארה"ב אחרי תקופה שם חייתי כשנתיים . כשלושה חודשים שקדמו לבואי התחלתי לחוש תחושות חוסר מיצוי עצמי, דיכאון וכו'... מצאתי את עצמי מאוד מופנם ומעדיף להעביר את הזמן שלי ביחידות עם עצמי, העבודה אשר בה עבדתי שם כללה אינטראקציה יום יומית מול אנשים, כל עוד הייתי עסוק הכל היה יחסית בסדר, אך כשהייתי בא הביתה אחרי יום עבודה, שוב נסגרתי בבית... אני מעשן מריחואנה כבר שנים אבל מעודי לא עישנתי בכמות שאני מעשן היום... אני רוצה להפסיק אבל כל יום אני מרגיש שזה מה שיעזור לי להתמודד עם המחשבות טוב יותר וחוזר חלילה... חשבתי שחזרה לארץ תפתור את בעיותיי עם הסביבה התומכת, משפחה וכו'... אני מגלה שהמצב מחמיר... אני מחוסר עבודה מזה כשלושה חודשים, שום דבר פשוט לא מספיק טוב לי... שלחתי קצת קו"ח אבל גם כשחוזרים אליי אין לי רצון לבדוק אפילו במה מדובר.... היו לי ימי דיכאון אשר פשוט לא יכלתי או לא רציתי בעצם אפילו להזיז את היד כדי לבצע פעולה פשוטה... היו גם ימים טובים אשר חשתי אמביציה לעשות דברים, דברים אשר התגלו סרי טעם זמן קצר לאחר מכן... אני מחליט החלטות והן מאבדות כל משמעות כשחולף הזמן, ממש לא יציב. במר מצבי הלכתי לייעוץ פסיכיאטרי, הרופאה רשמה לי כדורי ויפאקס, נטלתי במשל יום אחד ואז הפסקתי... רק התמכרות נוספת זה מה שחסר לי... אין לי קשר זוגי רציני רק מישהי אחת אשר עמה אני נפגש לפרקים, מי תיקח אותי??? בלי רכב... בלי עבודה... אני מסתכל על חברים שלי והם במקום אחר... אני עדיין רק מנסה בזמן שהם עושים... חזרתי לארץ בחזרה לגור עם אימי, דבר המתסכל אותי עוד יותר. אמא שלי אישה נפלאה אבל זה פשוט לא זה...כל סדר היום שלי מתבסס על התפר בין כלום לשום דבר, רק טלויזיה, מחשב, לפעמים טיול קצר ברגל וזהו. בחיים לא הייתי במצב הזה, תמיד עבדתי, תמיד הובלתי והיום אני מרגיש כמו הזנב... אני חווה התפרצויות זעם, פשוט אני מרגיש שהכל גואה בתוכי והדרך היחידה להתמודדות מבחינתי זה להוציא את הכעס על כל האנשים הקרובים אליי, ממש רע לי עם זה משום שאפילו קשה לי להתנצל על כך :( חשבתי לנסוע שוב אבל אני יודע שזאת בריחה, אני רוצה להתמודד עם המצב אבל אין לי שמץ של מושג מה לעשות. נמאס לי... אני מסתכל על עצמי כעת ושואל - מה אם זה מצב קבוע?? יכול להיות שככה אשאר כל החיים??? נ.ב. אם תציע לי ללכת לפסיכולוג אני אפילו לא יודע אם זה יעזור, נראה לי שאני דפוק לחלוטין. תודה ושתהיה שנה טובה.

אודי יקירי, אנסה ליישם את עניין הפסיכולוג למרות שאיני בטוח שזה יעזור. החלטתי להפסיק לעשן, עדיף להתפכח ולהתמודד מאשר להרקב במחשבות... שנה חדשה התחלה חדשה. תודה לך, שנה טובה.