צריכה עזרה

שלום, אני גרה בבית ויש לי אמא מאוד שתלטנית וביקורתית, חבר שלי עבר מרחובות לקרית ביאליק בכוונה שאעבור לגור איתו, אמא שלי לא בידיוק אוהבת את החבר שלי, ובכל הזדמנות מעבירה ביקורת על ההתנהלות שלי וההתנהגות שלי איתו, כשהוא מספר לה על העבודה היא חושבת שהוא שחצן, כשהוא מספר על הלימודים היא אפילו לא אומרת לו שהוא יצליח ואומרת שהוא לא חיי את המציאות, כל זה מאז אותה תקופה שרצינו לעבור לגור ביחד והיה סוג של משבר והייתה שיחה בין ההורים שלי לבינו כשלא הייתי בבית והיה וויכוח מסויים, ומאז אמא שלי לא נותת צאנס לתיקונים, שזה בעצם רק הורס את הקשר, אני נותה להקשיב תמיד להורים שלי כי אני מכבדת אותם, אבל בעיניין פרידה ממנו- לא, אני אוהבת אותו, אני לא יודעת איך להתנהל בבית ואיך שלא יעבירו עלי ביקורת מתמידה, זה שובר אותי, איך לגרום להורים לכבד את הרצונות שלך, איך בת בכורה עוזבת את הבית לפני חתונה? אני כבר בת 22 ואני לא מצליחה להתמודד עם ההורים שלי(אמא שלי מבקשת ממני כל הזמן דברי, קניות, סידורים, מתי אני הולכת, מתי אני חוזרת), אמא שלי נכנסת לי לחיים ולדעות שלי.. שזה פוגע בי, בקשר שלי עם החבר שלי ובדימוי העצמי שלי, האם יש לך תשובה בשבילי? ספר שיכול לתת לי תשובות? בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי חסרת שליטה עצמית, אני כועסת ומוציאה את הכעס שלי ואומרת מה מפריע לי בדרך לא טובה, רגשנות יתר(זה קורה עם חבר שלי), קשה לי, עצוב לי, אני לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה שלי,אחרי שאני מתפרצת אני כועסת על עצמי ועל הדרך שאני אומרת את הדברים זה משפיע עלי המון ומייסר, כמה שאני משתדלת שהכל יהיה בסדר ברגע אחד של רגשנות אני יכולה להרוס את הכל.. מקווה שתוכל לעזור, תודה רבה.

שלום לך. את מתארת כי יש לך אמא שתלטנית וביקורתית, המרשה לעצמה להביע את דעתה בכל זמן. את לעומת זאת, נוטה להקשיב, מכבדת ומשתדלת שהכל יהיה בסדר. ובסופו של דבר - מתפרצת, ואז כועסת על עצמך. נראה גם שיש כלפיך (או כלפי עצמך) המון ציפיות לגבי איך את אמורה להתנהג (בת בכורה וכו'). אני לא מכיר את מורכבות הקשר בינך לבין אמך, אבל מאמין שאם פחות תשמרי את מה שאת מרגישה לעצמך עד לרגע שאת לא יכולה לשאת עוד, גם תוכלי להעביר את המסר שלך בצורה יותר מתקבלת ומסודרת וגם לא תגיעי להתפרצות שגורמת לך לאשמה. נסי לפנות אל אמך ולספר לה איך את מרגישה (אל תחכי לרגע של כעס). חשבי מראש על מה שאת רוצה להגיד לה (אפילו רשמי לעצמך). לא בטוח שזה יעבוד, בטח שלא ייתן השפעה מיידית, אבל זו תחילתו של תהליך. ואולי הדבר גם יעזור לך להבין קצת יותר טוב איך את מרגישה. בהצלחה, יונדב

אני שוקלת את המגורים בנפרד אך לא יודעת איך עוברים, אחרי תקופה שאמרתי שכשחבר שלי עובר גם אני עוברת, הוא גר קרוב כבר חודשיים ואני עדיין בבית, אני לא יודעת איך לבצע את התהליך הזה ואמא שלי כאילו לא מבינה שזה הולך להיות, היא מכחישה את זה, קנינו עכשיו לדירה שולחן וכיסא בשבילי וכשאני מספרת לה את זה היא שואלת אם אני הולכת ללמוד שם בצורה ברורה והחלטית שזה לא יקרה, אני מתחילה ללמוד עוד חודש, וחשבתי שהדברים יקרו מעצמם, כי הלימודים בטכניון והוא בקרית ביאליק וההורים שלי בנהריה כך שזה באמצע הדרך, קשה לי לעמוד מול אמא שלי, אני לא רוצה לפגוע בה ועדיין אני לא רואה פיתרון לעשות את זה בדרך יפה, מה אפשר לעשות? תודה על העזרה