אין

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/08/2009 | 17:34 | מאת: שיר

אודי היא יצאה לחופש.. המטפלת.. ואני.. אני לא יכולה ממש להתמודד עם זה.. בפגישה האחרונה שלנו היא אמרה לי שהיא רוצה להתקשר אלי באמצע החופש שלה, לשאול לשלומי.. לדבר איתי.. אבל לפני שהיא נסעה השארתי לה הודעה, בהרבה כאב לב, שאני לא רוצה שהיא תתקשר, מפני שאני לא רוצה להרוס לה את החופש.. ועכשיו אני.. אני מרגישה כל כך רע.. כי.. אני כן רוצה שהיא תתקשר.. אני כן רוצה לשמוע את הקול שלה.. אני כן רוצה אותה.. אפילו רק לשיחת טלפון אחת קטנה.. אבל עכשיו מאוחר מידי.. אני יודעת שגם אם לא היה מאוחר מידי, לא הייתי אומרת לה שאני כן רוצה שתתקשר.. כי אני יודעת שאני עושה לה רע, ואני יודעת שהיא צריכה את המרחק ממני. אבל אודי.. אני לא יכולה להתמודד עם החופש שלה.. אני לא יכולה להתמודד עם הלבד הזה שהורג אותי.. ובנוסף להרגשה הקשה הזאת, אני מלקה את עצמי על שהשארתי לה הודעה שלא תתקשר אלי.. :( כמה שאני שונאת את עצמי. ממש שונאת. אין לי כח יותר, במיוחד לעצמי. מרגישה מטומטמת וטיפשה, ובמיוחד פתטית. צריכה למחוק אותה מתוכי, אחרת לא אצליח להתמודד.. צריכה למחוק אותי. :(

לקריאה נוספת והעמקה
10/08/2009 | 00:16 | מאת: מ.

מנסה משעות אחה"צ לכתוב לך ופעמיים זה נמחק..(הודעות די ארוכות) האמונה הפטאליסטית שלי אומרת שאולי הגיע הזמן להרפות ושאולי עדיף שלא... אך מכיוון שהצורך להגיב נותר... אז אולי אנסה לקצר.. המקרה שתיארת מאד מזכיר לי משהו שקרה גם לי ונראה לי מאד בלתי הפיך באותו זמן. אבל אני לא עמדתי בתחושת התסכול הזו והתקשרתי אליה אחרי כמה ימים.. ותיאמנו זמן לשיחה בזמן החופשה שלה. אני לא יודעת מתוך איזה צורך זה בא אצלך - לבקש ממנה שלא תתקשר (אולי לנסות להראות לעצמך ולה שאת לא כל כך זקוקה לה? או לנסות לרכוש לך גם תחושת שליטה? ) אבל לדעתי זה מגביר את תחושת התסכול שממילא קיימת בעצם הפרידה ממנה בזמן החופשה וגם את תחושת האשמה שאת אומרת שאת 'מלקה את עצמך'.. את לא מרגישה שאת יכולה לשנות את דעתך מולה ולומר שאת כן זקוקה לדבר איתה? למה את מרגישה שזה מאוחר מדי? חוץ מזה , אני בטוחה שאת לא מקשה עליה כי אחרת היא לא היתה מציעה לך ביוזמתה שתתקשר. סמכי עליה שהיא יודעת להגן על הגבולות שלה ובטוחה שאין לה צורך להגן על עצמה ממך. יודעת שקל לומר, אבל תאהבי את עצמך ותכבדי את עצמך כי מגיע לך. פטנט לעשות זאת - לדמיין שאת חברתך הטובה ביותר ואיך היית מתנהגת אליה - אלייך? שלך, מיקה.

10/08/2009 | 19:00 | מאת: שיר

מיקה יקרה קודם כל, תודה רבה על התגובה.. ועל ההתעקשות כן להגיב למרות ש"עפת" פעמיים.. אני יודעת כמה זה מעצבן, ויכול לזרוק למקום לא טוב.. אז באמת תודה.. הבקשה שלי ממנה שלא תתקשר, נבעה כנראה מהרבה סיבות.. בין היתר ההרגשה שלי שהיא לוקחת את החופש ממני - כדי להתרחק ממני.. כי היא צריכה לנוח ממני.. כי אני יותר מידי קשה לה ומעיקה עליה וכו'.. לא רציתי שהיא תהרוס את החופש שלה בגללי.. גם ככה עשיתי לה ממש רע מהרגע שהיא הודיעה לי שהיא יוצאת לחופש.. כנראה שאני מאוד מאוד מפוצלת.. מצד אחד החלק שהודיע לה שלא תתקשר אלי, מצד שני החלק שמאוד רוצה וצריך שהיא כן תתקשר.. אין לי אפשרות לתקן את מה שעשיתי.. גם אם הייתי רוצה.. מפני שהיא כבר יצאה לחופש.. לא נותר לי אלא להתמודד בדרכים המוכרות לי.. גם אם הן אינן נכונות או טובות.. ושוב.. באמת תודה.. שיר

שלום שיר, רצית להיות בסדר ולא להכביד, ומצאת את עצמך מבוהלת ובודדה, זקוקה ונואשת... שלחי לה SMS קצר, בו תאחלי לה חופשה נעימה ותגידי שחשבת שוב על הצעתה ואת תשמחי לשוחח עמה כפי שהציעה... אין שום צורך למחוק אותה. דווקא כשאת זקוקה לה? חבל... לילה טוב, אודי

10/08/2009 | 19:05 | מאת: שיר

היי אודי ניסיתי להיות בסדר.. אבל.. כמו תמיד אודי.. מנסה להיות בסדר ורק הורסת יותר, פוגעת (בי ובכל מי שמסביבי), עושה רע... אני לא יכולה להגיד לה שאני מתחרטת.. מפני שהיא כבר בחופשה.. והאמת אודי, גם אם היא לא היתה יוצאת עדיין, אני תוהה אם באמת הייתי מסוגלת להגיד לה שאני דווקא כן רוצה שהיא תתקשר אלי.. בכל מקרה, נראה שזה המצב.. נשארתי לגמרי לבד.. כמו תמיד בחיים.. בסוף נשארים לבד.. הייתי צריכה לדעת מלכתחילה.. תמיד לבד.. הכי טוב לבד.. כי מה כבר נשאר בחיים?.. רק הלבד.. הייתי צריכה ללמוד מזמן.. "לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות". וכן אודי, אני צריכה למחוק אותה.. דווקא כשאני הכי זקוקה לה ורוצה אותה.. כי דווקא בזמנים האלה זה הכי כואב.. כאב שקשה לי להכיל.. קשה מידי.. :( שיר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית