לא יודעת מה לעשות

היי אני בת 21, אני חושבת שאני בדיכאון ואני שונאת להגיד את זה, אפילו כאן באנונימיות מוחלטת זה עושה לי בחילה, יש לי חיים טובים, יש לי המון דברים טובים בחיים שאני מודה עליהם ומעריכה אותם, אבל משום מה זה לא גורם לי להרגיש טוב אלא להרגיש רע, אני לא מסוגלת להנות ממה שיש לי, אני עברתי תהליך מאוד לא מומלץ שבו הפכתי ל"רובוט" wanna be, החלטתי שאני אהיה הבן אדם שאני רוצה להיות הקדשתי את כל האנרגיות ואת כל כולי ללעשות את הדבר ה"נכון" הכל מחושב רגשות זה לא אופציה כי רגשות זה לא דבר הגיוני ואני פועלת על פי הגיון כי לא משנה מה אני מרגישה מה שמשנה זה המעשים שלי, לנסות לעולם לא לשקר לעצמי לפוצץ כל בועה הכל למען ה"אמת" המולחטת כי להיות אנושית זה לא תירוץ לטעויות, כי להיות אנושיים זה לא בהכרח דבר טוב, כי האנושות זה חרא של מין, אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על טעויות אז אני מנסה בכל כוחי ומצילחה לא רע לא לעשות אותם (תגדירו טעויות כי מסתבר שכל זה טעות אחת גדולה). אני חייה כדי לרצות את כולם כשהם אף פעם לא ביקשו את זה, חס וחליליה שמישהו יעשה בשבילי משהו, והמון אנשים מוכנים לעשות בשבילי המון, אבל זה גורם לי להרגיש רע. ואני יודעת שזה לא טוב ואני יודעת שאני צריכה להשתנות, אני יודעת שהצורת מחשבה שלי היא לא טובה כי היא לא עושה לי טוב אבל אני עדיין מאמינה בחלק גדול מהדברים האלה, ואני לא יודעת מה לעשות. יש בי חלק שרוצה שלא יהיה לי אכפת מכלום לא מעצמי ולא מהחיים שלי ולא מאף אחד אחר ואז אני אוכל ליפול, ליפול בכל צורה שהיא, אבל זה לא יקרה אני רציונלית מידיי כדי לעשות משהו שיפגע בעתיד שלי בי ובאנשים שאני אוהבת אז אני "בסדר" תמיד "בסדר" כי אני עושה מה שצריך אז אין לי לאן לברוח ואני במבוי סתום ואני לא יודעת מה לעשות. נפרדתי מחבר שלי בגלל זה אחרי חמש שנים שהיינו יחד כי אני לא יכולה לתפקד בקשר בצורה בריאה אם אני לא יכולה לתפקד בצורה בריאה, מעדיפה שיהיה לי לא טוב לבד מאשר עם בן אדם שאני אוהבת. זה ככה מגיל 15 בערך שהחלטתי את כל ההחלטות לעיל, הוקצן עם הזמן.. נ.ב: אין לי אמצעים ללכת לטיפול תודה וואו יצא ארוך... סורי..

הי נערה, קראתי את הודעתך, ונראה לי שכמה מן הקשיים שהצגת איכשהו די מוכרים לי. בדרך שלי, כמובן (אני מטופלת וגם מבוגרת). ראי, יש לי איזו הצעה קונקרטית עבורך. הצעה לא פשוטה אמנם, אבל, לדעתי, יש בה עתיד ותקווה. סיפרת שהסביבה שלך מאד מעוניינת לסייע (כלל לא מובן מאליו), וזו את, שמוכנה לתרום המון ממך לאחרים, אך מסרבת בעיקשות להיעזר בהם. לצערי, הנקודה הזו מוכרת גם לי, ויש בכך משהו הרסני, בגאווה הזאת, בקושי לוותר עליה. כמה רעיונות לכיווני מחשבה לי (רק לבינתיים) - נסי לחשוב האם יש לסירוב הזה קשר עם קושי מסוים שלך לקבל תלות; חשבי על הקושי לקבל את עצמך מוגבלת וחלשה (ולכן את לא סובלת את המילה הזו "דיכאון"?); ואולי אפשר למצוא קשר לחרדות מאיבוד שליטה. אלו מספר רעיונות שניסיתי להעלות. מילים מעולם הטיפול. אם בא לך, נסי לחשוב אם יש בכך דבר מה. אני כן שומעת שאת זקוקה לטיפול, או, במילים אחרות, מאמינה שטיפול יוכל מאד לעזור לך, ונדמה לי שגם את (לפי הערת האגב בסוף). את צעירה וחבל לבזבז זמן. באותה הערת האגב שבסוף (ה-נ.ב. האלה תמיד עוקרי עיניים...) רשמת שאין לך משאבים. אני יוצאת מנקודת הנחה שאת מעוניינת בטיפול פרטי בלבד, ואז, הייתי חושבת לברר שני דברים: האחד - האם לסביבה שמביעה נכונות גדולה לעזור לך יש אמצעים. כלומר, האם יש לך אפשרות להשתמש בהם למימון הטיפול. להערכתי זוהי השקעה משתלמת גם לך וגם להם. והשני - אולי, במקרה, גם לך יש אי אלו הכנסות ו/או חסכונות קטנים, שבשלב זה היית רוצה לשמור למטרות שונות מטיפול, אבל משהו יש, כדי להתחיל איתו טיפול. באופן אישי, אני גם חושבת שהעובדה שישנה השקעה כספית בטיפול, והיא כואבת - יש בה כדי לתרום לתהליך ואפילו תרומה משמעותית (במקרים מסוימים, לפחות). קל לומר מלבצע, ואני יכולה לנחש שהצעה כזו, אם אפשרית בכלל, עשויה להידחות ולהיפסל על-ידך, בגלל הסיבה שהזכרת... אבל, אם תהיי בטיפול, בנקודה הזו בדיוק תוכלו לגעת. נקודה חשובה מאד, שתוכל לעזור לך לצמוח ולהקטין את מידת הסבל. לא כדאי שכדור השלג של ההרס יגדל עם השנים הלא מטופלות, ונסי, אנא נסי לא להתקמצן על עצמך. וכן, גם אני לפעמים חושבת שלא קל להשתייך למין האנושי, אבל, היי, פנית אלינו, בני האנוש שכאן לעזרה. ואנחנו כאן. וגם קרובייך ואוהבייך. להשתמש. תרגישי טוב, נערה, סוריקטה

קודם כל המון המון תודה ובהצלחה, את ממש ממש צודקת אגב בכל מה שאמרת אני מודעת לזה, קושי לקבל תלות וחולשה, הפחד התהומי מלאבד שליטה, כל זה מאוד מאוד נכון אני מואוד מודעת לזה פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. כשאמרתי שאין לי אמצעים זה כי את כל החסכונות שלי הולכים ללימודים אקדמיים, והבעיה היא שטיפול זאת השקעה מאוד מאוד גדולה גם מקופת חולים זה עדיין המון כסף אם לזה התכוונת בטיפול לא פרטי, אם התכוונת למשהו אחר אני אשמח לשמוע כי אני לא מבינה בזה. שוב תודה