היי אודי (אם כבר עברה הודעתי הראשונה מחק את הנוכחי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, מעניין שהצלחת 'לעלות' על זה. הבחנתי בזה בערך שבוע אחרי שהענקתי לעצמי את השם החדש. במודע התכוונתי כמובן לאסוציאציה המורבידית שלו על המוות והרפיון (ר.פ.ה). אבל אני מסתובבת כבר שנים עם הידיעה שבתוך הכאב יש את הפוטנציאל לריפוי ולא מצליחה להכין לי שיקוי מרפא. אולי רק כוס תרעלה שאני עומדת לשתות בקרוב. את כוח הריפוי שלי אני מפנה לאחרים. לא מצליחה לרפא את עצמי. איש לא הצליח עד היום ואיש לא יכול- רק אני. ואין לי כוח יותר. לא מצליחה. לא רוצה יותר. לא חייבים להמשיך. זה מעגל שאין לה סוף. צריך לחתוך אותו. לא כולם נולדו עם כוחות חיים.
הי רפאים, לעתים, כוס התרעלה היא בעלת יכולת מרפא. חשבי על ההיבטים הרפואיים המיטיביים שיש לרעלנים מסויימים (למשל - נסיוב). אני שומע בדברייך ייאוש וכאב. עייפות גדולה (ר.פ.ה). מותר לנוח וחשוב לאפשר גם לקבל עזרה. לא בטוח שאת היא זו שצריכה לרפא את עצמך, לבד. אמנם נכווית בעבר, ולתחושתך איש פרט אלייך לא יכול - אבל אני לא בטוח. להניח את הראש, להרפות, להשען. במקום הזה מתחדשים כוחות החיים. ואני מצרך לך את שירו הנהדר של שולי רנד. שימי לב, הוא עובר את הכל עם אחיו...: http://www.youtube.com/watch?v=P0QpNbSxD4o שלך, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
