הזמנה למשחק: "בעזרת השם"
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם, הבטחתי אמש משחק, והנה הוא. הרעיון מתגלגל אצלי זמן רב, וחלק מכם כבר "שיחקו" בו ספונטנית, ובכל זאת... לשמות, הניקים, אותם בחרתם, יש חשיבות ומשמעות. את חלקה הגדול (אני משער) שאתם מכירים. אתם מוזמנים לשתף בניק, בסיבות לבחירתו ובגילגולים שהוא עבר כאן בפורום... ייתכן שמשמעויות נוספות יוכלו להתגלות תוך כדי המשחק, כאלו שהיו נסתרות יותר מעין... אז קדימה... אודי
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיורונו לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו. בינתיים מביאה את השיר הזה שנראה לי מתאים. אולי הוא יעזור לחשיבה על מקור הניקים. לפחות שם אחד כאן, אם זכרוני אינו מטעני אני זוכרת שנתנו כאן השכנים (לטימי) שלכם י.
הי אודי וכולם, חשבתי שיהיו הרבה קופצים על המשחק. את השם "ילדה אישה" בחרתי כשהגעתי לפורום לפני כ-3 חודשים. הוא נבחר אד-הוק בהתאם לנושא ההודעה אז והתייחס לדיאלוג שלי עם הפסיכולוג שלי לשעבר על הצורך בחיבוק ושל מי השפה הזו. אתה אודי הכרת לי בתגובה את פרנצי. בהתחלה עוד שיחקתי עם הניקים והיה לי אחד שאפילו ממש התכתב עם זה... אבל כשביקשת להיות בניק אחד הסתכלתי שוב ובחרתי בו מכולם. כי הוא ממש אני, הוא ממש הנושא שלי. אז הוא נבחר כחד פעמי אבל גיליתי שהוא בדיוק.דרכו אני יכולה לדבר עם כל החלקים שלי. י.
הי ילדה, גם אני חשבתי שיהיו הרבה קופצים, מעניין מדוע השתיקה היחסית, אבל גם זה בסדר... אני זוכר את בואך הנה ואני שמח על התחושה שבעזרת השם את יכולה לדבר את כל חלקייך... אודי
עונה לך כאן ואתייחס בסוף לנושא השם... תודה על תשובתך הכנה. רציתי רק להבהיר שתמיד מצפה ממך לתגובה, בטח כשפונה אליך ישירות וגם כשמתקשרת עם אחרים, שמחה אם אתה מגיב ומאד מתאכזבת כשלא.. לא יודעת מאיפה הרושם שהודפת? מתעתעת? אבל זו הרגשתך. ייתכן שזה נובע ממצבי הבסיסי העגום כרגע..(לא יודעת אם קראת את הודעתי האחרונה לטימי(?) אבל מבקשת שתבין אם אני איטית, או אם נעלמת.. כי נעלמת גם לעצמי..ורוצה לעיתים להיעלם לחלוטין מהעולם. נזקקת? - לצערי יותר מדי(!)..ואולי על זה כל הזמן מתנצלת?... ולא, אני לא מופיעה בדמות אחרת. בעניין השם, יכולה רק לומר שבחרתי בשם של אדם הומלס,אך לא אוכל לפרט כדי לא לחשוף פרטיות שלו ושלי.. מעניין יותר שעד עכשיו לא חשבתי על המשמעות.. רק אהבתי את השם. אז תודה על הכל בינתיים..
הי מיקה, מתנצלת על עוצמת ההזדקקות... היא קיימת. טוב שהיא קיימת. לא חייבים להתנצל. היכולת לעשות שימוש באחרים (שימוש טוב, לא ניצול רע), היא יכולת מרכזית וחשובה. וייתכן שמול זה בדיוק מגיע - לא רק ההתנצלות - אלא גם תחושת ההדיפה ("לא צריכה"). ובהקשר זה מעניינת גם בחירת השם - ההומלס, זה ללא הבית, שלמעשה מסתדר בעצמו, לא זקוק למאום אך זקוק להכי הרבה? לילה טוב, אודי
זו הודעה שניה שאני כותבת היום, מספיק מזועזעת מזה שהיא מוארת לה בריבוע האדום הבוהק הזה- ועוד בצמרת, ואני בסה"כ הילדה החדשה בכיתה, מה אני בכלל תופסת מקום- אני מקסימום צריכה להיות איזו שלוחה של איזה ענף, שקופה, בלתי נראית, חרישית, נספח אקראי- אבל כנראה אמפתית מספיק, אודי- שלא תרגיש מאוכזב מהעדר שיתוף הפעולה... תודה.
וכמובן- ))))))))))))) )))נעדרת רוח ))))))))))))) )))))))))))))))))))))))))))) >>>>><<<וכיוון>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>><<<<<<<<<<<<<<<<<<<>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>><<<<<<<<<
הי, הניק טליה, ובאנגלית thalia נבחר סתם כי זה שם שאני אוהבת והוא לא דומה לשם האמיתי שלי. אבל לצורך המשחק והמשחקיות - השם thalia הוא מהמיתולוגיה היוונית (וגם הרומית) היא אחת משלוש הגראציות שהיו המלוות של אפרודיטה אלת היופי והאהבה. הן היו אלות חן, פריון וכשרונות (מוזיקה ואמנות). טליה היא "עליזות". עוד מאותו מקור היא מוזכרת כאחת מתשע המוזות ושם היא המוזה של *הקומדיה* ושירת הפולקלור. מה אתם אומרים? עליזות היא שמי השני? במידה רבה (אולי לא משתקף כאן) זה נכון. רק אצלו בקליניקה למדתי לבכות בדרך כלל הבאתי שמחה, קלילות והומור לכל מקום. אני גם מאמינה גדולה בהומור ככלי לפתרון בעיות (כאמא זה הציל אותי לא פעם) בעליזות thalia
טוב, אתם כבר יודעים שבעבר השתמשתי כאן בהמוני כינויים-ולא-כינויים כל פעם לפי המצב; לאחרונה, כמו שכבר הזכרתי והבטחתי - השתמשתי בכינויים קבועים. ברוב הפעמים, אז גם עכשיו, איני מרוצה, ואף אחד מהכינויים שאומצו פתאום באמצע החיים לצורך הפורום הספציפי הזה לא נראה בעיניי באמת מתאים לי; או שאינו מייצג דבר שלם, או שחסר בו משהו שהוא פחות או יותר עיקרי בי. לא'דעת. זה גם משתנה כל-כך - פעם נשמע בעוצמה קול כזה, ופעם קול שונה לחלוטין. ובכלל, פרגמנטים לא מקושרים - אלה הבלאגנים שלי מהבית. נשארתי בינתיים עם 'סוריקטה' כי איתו נרשמתי. בעיה נוספת היא שכינויים יצירתיים שהם יותר "אני" (או קשורים לעולם שלי) אזהר לרשום כאן, מכל מיני סיבות. גם טעיתי וכבר נכוויתי. דבר נוסף שאולי כדאי להזכיר: בעבר היה פורום אחר שהשתתפתי בו בקביעות פורום שאינו פסיכולוגיה/נפש. היה לי בו כינוי כלשהו, שנבחר וגם אולי לא באמת התאים, אבל היות שהקבועים שהכרתי קראו לי שם בשמי האמיתי, פחות היה אכפת לי עם איזה רצף של תווים אני נכנסת למערכת. זאת ממש בעיה רצינית בשבילי להיקרא כאן (או לשמוע את האחרים מכנים אותי) בכל אחד מהכינויים שבחרתי בעצמי ever. ן אודי, לך כיף. זה פשוט אתה... זהו. שלכם, | איזה באסה, אני לא יכולה לרשום באמת, אז שיהיה >>> | (סוריקטה)
הי סוריקטה, למה דג נחש? את יודעת הצורך שיהיה "בדיוק" מוכר לי. כל שם, מוצלח ככל שיהיה לא יכסה וידבר את כולך, כל הזמן. אבל לפחות את השם כאן אנחנו בוחרים... בכל זאת מילה קטנה לזכות השם שבחרת לך- סוריקטה - *מלאך השמש*. כל כך מתאים. שלך י.
Eureka! עכשיו נזכרתי (רק עכשיו...) למה בחרתי להירשם בכינוי 'סוריקטה'. זבנג במצח. סוף סוף חזר איזה הקשר לעזאזל. ** הסוריקטות מגינות מפני "שד הירח" ו"זאב האדם" ** אימצתי לי את השם כהגנה מפני המפלצות ששוכנות אצלי בפנים, הייצורים הרעבים לטרף. אבל מרוב מפלצות (יצא לי מפצלות לפני התיקון...) מרוב מפלצות, שמנקרות לי במוח, שכחתי לגמרי ואיבדתי קשר עם החלקים הרכים האלה... ו... עדיין אין לי אוויר :-/ בי, (סוריקטה)
שלום למי שתפס את הכדור, כידרר ומסר... יש לי מה לומר, אך אעשה זאת כבר לאחר חופשת הסופ"ש... נתראה! אודי
התחלתי לכתוב עד שעפתי.. מין רמז שכזה, שאני אמורה להיעלם לגמרי?.. כנראה.. אבל.. החלטתי בכל זאת לנסות שוב.. לשחזר.. פעם כתבתי על זה.. אני מאוד אוהבת שירים, אוהבת במיוחד את שלמה ארצי. לפעמים (רוב רובו של הזמן) כשאני לא יודעת, לא מצליחה ולא יכולה לדבר, להתנסח, להסביר את שמרגיש לי, את שאני חושבת, רוצה וכו'.. אני משתמשת בשירים.. השירים מדברים אותי הכי טוב.. אחד השירים של שלמה ארצי שאני הכי אוהבת - "אחרי הכל את שיר": "אחרי הכל את שיר, לא עוד בשר ודם, לא עוד אישה חיה אבל את שיר קיים..." ומכאן.. ומשם.. הניק.. שיר
הי שיר, גם אני מאד אוהבת להסביר את עצמי (להבין את עצמי?) דרך שירים. נורא חזק מה שאת אומרת "לא עוד אישה חייה אבל את שיר קיים". זה מעניין גם בהקשר הוירטואלי של כולנו כאן - אישה חייה? או דמות וירטואלית? השיר הוא הקיים. הוא שנשאר אחרי שהרגש שיצר אותו כבר לא. זה הזכיר לי שיר אחר (מתוך "היה או אולי לא היה" של גידי גוב שאני מאד אוהבת) השיר הוא כל מה שנשאר בסוף ייעלם גם השאר השיר תמיד נשאר גם אחרי השר הוא לא ישכח אותך הוא עוד יושר ולכן אני שר כי רק ככה אפשר להשאיר בי את מה שהיה ולכן אני שר כי רק ככה אפשר להקים את הכל לתחייה אני שר כי הכל נגוז ישר רק השיר עוד לא נגמר הוא נשאר שלך י.
הי אודי, אני קצת נדחפת הנה בענין שונה אבל דומה.. על השם שלי אין לי הרבה מה לספר .. רציתי לומר שלאחרונה קשה לי עם זה שלפסיכולוגית שאיתה אני נפגשת יש שם.. זה כאילו הופך אותה למישהי.. מישהי נפרדת, עם דעות, עמדות ושיפוט משל עצמה.. מישהי שיכולה אולי להסתכל עליי מהצד, לשפוט גם אותי.. מישהי שפחות בקלות יכולה להיות "חבר דמיוני" בתוכי כמו קודם, כשהשם שלה לא היה נוכח כל כך. לא יודעת אם אני שואלת משהו ואולי לא יהיה לך מה לומר, אבל אם בכל זאת תמצא משהו, אני אשמח.. ל.
היי אודי, יו מזמן לא הייתי כאן.. כיף לחזור.. את השם גליה אני מאוד אוהבת, ואין לי מושג אפילו למה,(אולי סתם כי הוא שם יפה?) ישנו השיר המתוק של "שלישית גשר הירקון", על - "גליה הילדה היפה מכל". זהו שיר ישן נושן ,(שודאי לא מוכר לך אודי, או לבנות,) שיצא לי לשמוע לפני מספר שנים, באחת ההזדמנויות שבהם משמיעים את המוסיקה הנפלאה משנות השישים. (ובעיני המוסיקה הכי יפה בעולם..) אז ככה, נדבק לו השיר ואינו מרפה.. לא יודעת , אולי צירוף של נסיבות..??