הדמעות יורדות במקום לדבר

שלום! לפעמים יש לי מצבים שקרובי המשפחה שלי הקרובים ביותר, שואלים אותי שאלות די נוקבות, לגבי יחסים במשפחה (ריבים וכד'), אני פשוט נתקעת, לא מסוגלת לדבר, מעדיפה באותו הרגע להדחיק פנימה ולא לדבר, אני מאוד מאוד רוצה להוציא החוצה אבל פשוט לא מסוגלת, הדמעות מתחילות לרדת ודי בטוחה שהזמן יעשה את שלו ואין צורך לדבר, הכל יסתדר מעצמו. לא הייתי אומרת על עצמי שאני בכיינית, אלא פשוט רגישה, עוד פן אחד של רגישות. איך פותרים את זה?!

שלום לך, רגישותך מתבטאת גם בכתיבתך, שהיא יפה ומאד מתארת ומבארת את מה שקורה, כך שרגישות, ואפילו חזקה מאד, אינה דוקא מה שכדאי להפטר ממנו או לעמעם אותו. בכלל, דעי לך שיש רבים רבים שרגישות היא מה שאין להם, והיו מתברכים אם היה להם קצת מזה. אלא מאי - מוטב אולי לחזק במלאי התכונות והכישורים שלך דברים אחרים, שיהיו חלק מכלי הביטוי והתגובה שלך, כך שתהיי מצויידת במגוון של אפשרויות מענה כאשר פונים אליך או מציבים אותך בפני שאלות שנראות לך לא במקום, פולשניות, וכו'. כוונתי לאסרטיביות, למשל. אפשר גם לחשוב על חיזוק אלמנטים של עצמאות בחייך (בתחום המגורים, בכלכלה, וכו'). היכולת לשמוע את הדברים שנאמרים לך, ולהגיב רק, ואך ורק אליהם, ולא על מה שזה מעורר אצלך - היא יכולת נוספת, שיכולה להילמד (קוראים לזה בספרים: שיקוף). רק אחר כך הייתי מציע לך להגיע לברור עם עצמך על ענייני החשדנות שאת חשה כלפי אחרים. את הדברים שהצעתי לך ניתן ללמוד ולתרגל מקריאת ספרות לעזרה עצמית פסיכולוגית, וגם בסיוע פסיכולגי, קבוצתי או אישי. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם