אודי...

שבוע חדש בפתח... צריכה שתעזור לי להבהיר משהו - האם ו/או איך מה שלא מתפתח נסוג? מדוע קפיאה במקום פירושה התדרדרות או נסיגה? כלומר, יש בזה סתירה מסוימת, לא?... עצם העובדה של קפיאה במקום אחד, שהיא סטטית, לא מנוגדת לנסיגה, שהיא פעולה כלשהי (פסיבית או אקטיבית)? אני מבולבלת לגמרי...

אהלן טוויסטד, אפשר בינתיים רעיון משלי? קפיאה במקום יכולה לעבוד בשירות ההרס, למשל, במובן של אובדן זמן והחמצת הזדמנויות. הרי הזמן ממשיך לרוץ (גם אם יש עיוות בתפיסה שלו, או ניסיון להכחיש קיומו). כלומר, אין לנו שליטה בפרמטרים רבים. באופן מוזר שכזה, דווקא דברים מסוימים שלא משתמשים בהם (לרבות ידע נרכש וכד')- פחות נשמרים... תהליכים של נסיגה ובלייה קיימים תמיד, ואיכשהו צריכים להפעיל גם כוח (וקטור) מהכיוון הנגדי, כוח של יצר החיים והבנייה, כדי לקיים באופן בונה מספיק את הכיוון המשוקלל. חוצמזה, שלעתים בהתנהגות פסיבית יש עוצמות חזקות ביותר של תוקפנות, מה שהופך אותה להרסנית במיוחד. בקצרה ובינתיים, (סוריקטה)

היי. שוב לפורום יש רעיונות מוזרים... צריך להתנתק ולהתחבר מחדש לפני כל הוספת תגובה חדשה. נו, מילא... ככה לא קופאים במקום... חוץ מהמשפט האחרון שלך, על ההתנהגות הפסיבית, עשית לי קצת סדר בבלגן... כלומר, גם הוא נכון באופן כללי, רק שלא מתאים לי, למה שניסיתי לברר לעצמי. כן, זה נכון שהזמן תמיד ממשיך קדימה. כמו שהעולם תמיד ממשיך (וימשיך) להסתובב, ולא משנה מה קורה. הבעיה היא, שהתקיעות היא לעתים תוצאה של תהליכים אחרים - בלתי נמנעים או בלתי הפיכים. ולהביט לאחור על מה שכבר אין (תסמונת אשת לוט) ולהתחרט על זה...? זה יכול להיות חיובי רק אם משתמשים בזה ככוח חיובי-מניע, ולא כבלם - מייאש. אבל, שוב, כשהמנגון הפנימי נעצר וזה בלתי הפיך או בלתי ניתן לתיקון, הקפיאה במקום היא תוצר לא רצוי אבל מצוי. ואז לזמן, שהוא גם מעגלי וגם לינארי, יש ואין משמעות בה- בעת. לשאלת השליטה כבר אין משמעות, משום שזה ברור שזה די אבוד. אה, אבל למה לייאש... תודה על האור ששפכת.

היי, ואני חשבתי שנסיגה התפתחותית היא מצב שבו הילד חוזר להתנהגות, שממנה הוא נגמל, שמתאימה לשלב התפתחותי מוקדם יותר מגילו הכרונולוגי... אבל כשהכל מסביב בתנועה, ומדובר על תנועה קדימה, אז מה שקפוא רק עושה רושם של נסוג - זו מעין אשליה אופטית; כמו הנוף שנשקף מחלון של רכב נוסע. מצד שני... גם על קופסאות שימורים יש תאריך אחרון לשימוש... מצד שלישי, אחרי שהייתי ב"עולמות הגוף" למדתי, שאפשר להקפיא ולשמר למרות הכל, וזו לא נסיגה... (טוב, זו אומנות לצורך המדע). אחרי הפגישה של היום אולי אבין יותר... לא תמיד היא מצליחה להסביר בעצמה את הכוונות שלה... תודה. בינתיים.