עזרה בבקשה

יש לי חברה מזה כשנתיים. לפני כמה ימים חברתי סיפרה לי שעברה התעללות מינית בהיותה בת 5 ע"י בן דודה שהיה אז כבן 12. כיום היא בת 25. היא לא סיפרה לאף אחד מלבדי על על עצם ההתעללות. חברתי טוענת שכיום העניין לא מפריע לה (וגם לא הפריע לה אז). אני לעומתה מרגע שהיא סיפרה לי את זה מרגיש לא טוב עם הנושא וחש סלידה מאותו בן דוד. בן דודה המתעלל אמור להתחתן בקרוב ומחר לחגוג את טקס החינה. חברתי מתעקשת שאבוא איתה לארועים של אותו בן דוד,אך אני אינני מסוגל לשמוח בשמחתו. אני מעוניין לקבל את עצותיכם בנושא. תודה מראש.

היי זיו.רק לידיעה כללית אני לא מומחה או פסיכולוג וזו הפעם הראשונה בה נכנסתי לפורום זה ולכן העצות שלי לך הם לא מקצועיות אלא בתור חבר. ועכשיו לשאלתך.הכרתי כמה בנות בחיי שעברו התעללות מינית והדחיקו זאת הרבה שנים וכל הזמן אמרו לעצמם שזה לא מפריע להם אך לאחר שפתחו את הנושא ודיברו עליו עם מישהו(חבר או מישהו מקצועי יותר)הם הרגישו הקלה עצומה.אבל,במקרה שאתה הצגת ההתעללות היתה בגיל מאוד מוקדם ואני לא בטוח כמה בכלל חברתך זוכרת ממנו ונוסף על זה המתעלל עצמו לא היה בגיל שהוא מבין בדיוק מה הוא עושה לדעתי.ולכן עצתי אליך היא לנסות לדבר על זה עם חברתך ולפי ההתרשמות שלך ממנה לראות אם היא מדחיקה שם משהו או שזה באמת לא מפריע לה(יכול להיות שהיא תנסה להתחמק ואז כנראה שכן יש משהו מודחק).במידה וראית שבאמת זה לא מפריע לה לדעתי האישית כדאי שתלך לשמחתו של בן דודה ולו רק כדי לשמח אותה.כדאי לך גם לזכור שאותו מקרה אירע כאשר בן דודה לא היה בוגר שאז ההשלכות היו אחרות לגמרי. מקווה שעזרתי

תודה רבה עזרת לי מאוד. אני מאוד מעריך את זה :-) החלטתי בסוף כן ללכת איתה.

שלם זיו, אל תיקח על עצמך את הטראומה של חברתך. הוא לא שלך. אפשר לה להתמודד עם הטראומה בדרך שלה. לפעמים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אדם שפגע בך כל כך קשה הוא לא להתעכב על העבר. גם אני עברתי התעללות מינית בגיל מאוד צעיר על ידי קרוב משפחה. בשלב מסוים הדחקתי. כשאותו בן משפחה גסס, ניגשתי אליו ולחשתי לו באוזן "אני יודעת מה עשית לי ואני סולחת לך". זה שחרר אותי. חברה שלך אמיצה. תחבק אותה ותגיד לה כל הזמן כמה אתה גאה בה.