לאודי.. וכולן..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/05/2009 | 19:10 | מאת: ~נילי~

אודי... בהקשר לכל הסערה שהתחוללה כאן.. לא ברור לי מה אני מרגישה.. גם עצב, גם כעס, גם חמלה, גם רוך.. המשפט שמצלצל לי בראש מזכיר לי כי כבר נאמר שכל ההתחלות קשות.. ככה זה מרגיש פה. מן בלאגן בבית, צריך לסדר/למקם מחדש את הכל ובני הבית טרודים כבר ככה שלפעמים הכל מרגיש יותר מידי.. ואז קצת מסתבכים עם 'לעשות סדר' ונשארים עם הבלאגן.. ומתבלבלים עוד יותר.. אודי.. אתה מבין..? לאיודעת.. בלי מילים, תדמיין אותי בוהה בך ממש כמו ילדה קטנה עיניים תכולות, עיניים עגולות, תמימות. מבט שואל, תוהה, מפחד.. קצת רוקעת ברגליים.. קצת משותקת. עוצמה בלי מילים. יש למקום הזה פוטנציאל ענק לי קשה פה עכשיו מאוד אך חבל לוותר..? רוצה לפנות גם למשתתפות/פים; חברה, דיבור בצורה ברוטאלית, רק מראה על כמות הכאב.. המוסתר.. יש פה מקום שיש לו את היכולות להכיל קצת אבל הרבה הרבה.. הפורום צריך טיפול משפחתי.. להתפרק לא יעזור לאף אחד. בעדינות, אפשר לנסות..? :( ~נילי~ נ.ב וזה.. אולי קצת ירגיע את הרוחות.. ייתן לדמעות לזלוג.. ישחרר? http://www.youtube.com/watch?v=CR3dM-GlZK8

לקריאה נוספת והעמקה
24/05/2009 | 23:52 | מאת: נון סופית

אודי לא אמור להעלות הודעות שיש בהן אלימות או העלבות. קראי בפתיח לפורום.

25/05/2009 | 01:26 | מאת: twisted mind

מודה שלא ממש הבנתי... את מצדדת בכתיבה ברוטאלית, כביטוי לכאב? גם אם הברוטאליות מופנית כלפי הפגועים מלכתחילה, שכל פגיעה נוספת עבורם פירושה עוד מלח על הפצעים? ואולי, רק אולי... זו הדרך ללמוד פה ביחד, איך אפשר לבטא כאב, מצוקה, תסכול, כעס וכד' גם בדרכים אחרות, פחות ברוטאליות כלפי הזולת? למה להכאיב עוד למי שכבר דואב? לדעתי הקתולים דוגלים בהגשת הלחי השניה... לא משתתפות הפורום. אני יודעת שגם לך לא קל (גם) פה בימים אלה... והרי כל המטרה עכשיו היא למצוא את הדרך שתאפשר לפה להמשיך להתקיים, כשלכולם(ן) יש אפשרות להתבטא, אבל לא על חשבון אף אחד אחר...

25/05/2009 | 21:21 | מאת: ~נילי~

אומרים שאין אדם רע, יש אדם שרע לו. כאשר אדם מבטא את עצמו בברוטאליות - יש מאחורי מילותיו אמוציות חזקות פחות מתומרנות, מווסתות.. אדם המודע לעצמו, לרגעי החולשה שלו, יכול יותר לתמרן את כעסו/פגיעותו לכיוונים אסרטיביים יותר, יעילים יותר, מתחשבים יותר - פוגעים פחות. לכן הכעס שלי כלפי אותם אנשים הפוגעים = פוחת, בהבנה כי יש שם כאב לא פתור.. כואב באמת. אז מתגנבות להן תחושות הרוך והאמפטיה.. ~נילי~

הי נילי, קודם כל - שאפו על הקישור המדיטטיבי... נדמה לי שאני מבין למה את מתכוונת. שאולי לא מדובר ברוע אכזרי אלא בביטוי לכאב. זה נכון כמובן, אולם מתפקידי לשמור על דיירי הבית. ולא כל דבר לגיטימי בשם ביטוי והחצנתו של הכאב הפנימי. גם עלי אני רוצה לשמור... נגע ללבי התאור של הילדה תכולת העיניים, התוהה, המפחדת... אני תקווה שהבטחון ישוב ואף יתחזק (אני גם פועל לקראת זה במישורים אופרטיביים יותר. אעדכן כשיהיה רלוונטי). שיהיה לילה טוב, אודי

26/05/2009 | 06:35 | מאת: ~נילי~

אודי, אני חושבת שהצלחת להבין אותי. מדובר אכן בביטוי לכאב.. טימי, אני מכבדת את דברייך, תמיד יהיו עוד דעות וזה בסדר.. אבל גם על דברייך הייתי אומרת לעצמי בדיוק את מה שכתבתי קודם משום שזה מרגיע בי את הכעס העצום שיכול לצאת ממני לעבר אותם אנשים שפוגעים ויורים לכל עבר כי רע להם, גם על אנשים טובים.. אני מעדיפה לנסות להבין שכלית, במטרה להצליח למתן את הרגשות הקשים, הרגשות הטבעיים, עלבון ופגיעה. חשוב לי לאמר כי בדבריי לא הבעתי רצון כי הפורום יהיה פתוח לכל מאן דוואי.. הבעתי נכונות לנסות להבין מה היה פה - בצורה עדינה יותר. הכללים במקומם הכבוד מונחים. הם הכרחיים להמשך הפעילות השפויה פה, של אודי ושל כולנו. אחרי הכל, קשה לדון לכף זכות, במיוחד כשאתה רגיש ופגיע. אבל שוב, ניסיתי. ~נילי~

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית