דיי כבר נימאס לי

דיי לא יודעת כבר מה לעשות הדיכאון משתלט על חיי כבר לא יכולה יותר מחפשת סימן להתחלה מייואשת מתפוררת הכדורים לא עוזרים הטיפול קשה ואני נישברת האם למישהו יש קצה חוט כדי שאדע מאיפה להתחיל

שרית! אין לי כל כך מה לומר לך כי את לוקחת כדורים ונמצאת בטיפול... חוץ מ- תחזיקי מעמעד. תמיד יש רגעים שבא להשבר ושכבר נמאס מאכזבות ונמאס להדחיק דברים עוד יותר ולשקר לעצמך עוד יותר. אבל זה בשום פנים ואופן לא אומר שצריך לוותר. יש מטרה לחיים שלך ויש סיבה שאת חייה, במוקדם או במאוחר תגלי אותה (או שלא). תשמעי, את גם לא היחידה, אני גם דכאונית (ואני גם מתעללת בעצמי אז זה הופף את המצב ליותר מסוכן, או לפחות ככה הפסיכולוגית שלי חושבת) ואני ניסיתי להתאבד פעמיים, ועדיין יש לי את הרגעים האלו. אבל אין בכלל מה להשוות בין המצב שלי אז ובין המצב שלי היום. השתנו דברים מאז וגם אני השתניתי. מה שאני מנסה לומר, זה שדברים משתנים. אם רק תחזיקי מעמד עוד קצת זמן, יכול להיות שהדברים אצלך השתנו, כמו שהם השתנו אצלי (ואצל הרבה אחרים). תהיי חזקה, tal

תנסי טיפול הומאופתי. יכול להיות שבהתחלה תרגישי תופעות לואי אבל הן לא דרסטיות כמו טיפול כימי. זה לוקח זמן כמה חדשים עד שהגוף מתיצב ואחר כך מרגישים טוב. בהצלחה.