המטפלת שלי עזבה אותי (המשך)

אודי שלום, אי יודעת שאתה לא פה עכשיו, אבל אין לי אף אחד. אודי, גזרתי על עצמי צום -לא אוכלת לא שותה לא יוצת מהמיטה כבר ימים ארוכים. התפטרתי מהעבודה כי לא מגיע לי להתפרנס לא מגיע לי כלום בעצם (הבוסית שלי ביקשה שאשאר- אמרה שאעבור את התקופה הקשה שלי- היא לא יודעת במה מדובר בדיוק). אני לא מסוגלת לצאת מהמיטה. אני מטשןשטשת בגלל שלא אכלתי כבר כמה ימים ואם אוכלת זה רק יוגורט שלא אתעלף כי אין מי שיקח אותי לבית חולים. אני לא שותה, אני רק מעשנת כמויות רבות של קופסאות. התק/שרתי אליה ברעדה לפני ימים מספר, אמרתי לה שוב שאני מצערת ואוהבת אותה מאוד מאוד ושהיא האדפ הכי יפה שהכרתי. שאלתי אותה אם לאחר תקופב של כמה חודשיפ, אוכל לחזור, אם יש סיכוי, היא אמרה שאם אני שואללת על סיכוי אז יש סיכוי אמרה "בואי ניתן לתקופה הזו לעבור". מאז לא עוזבת את המילים האלו, הן אצלי עמוק בתוך הלב- הן תקוותי היחידה איכשהו לשרוד קצת. תקוותי היחידה!!! הכנתי טבלת יאוש של 60 יום -אף פעם לא הכנתי טבלת יאוש כי שום דבר לא היה חשוב לי ככה. אני רוצה הלראות לה שאני יכולה לעבוד על עצמי, להשתנות, שאני אשמור על הקשר הזה ביתר זהירתו, יותר מפעם. כי יהא חשובה ךי כ"כ. אודי, האם היית סולח אתה? גם אנסים מקבלים חנינה מהנשיא. זה שאנס אותי חי היום חיים מלאים ומאושרים ולא נענש לעולם וגם לא יענש. הרי מה שעשיתי היה שחזור של יחסיפם קלוקלים שאני הכרתי בחיי. אולי עטיתי על עצמי את תפקיד הילדה הרעה בגלל הרוע שהופננה אלי בחיים. אודי היש אצלכם מקום למחילה ולסליחה למטופל שסרח אבל תפס את עצמו ומבין את ההשלכות הקשות של התנהגותו.ב בינתיים אני בצום. צר לי על הדברים הקשים שכתבתי כאן עכשיו. אין לי ברירה . זו תקוותי היחידה -שהדלת תהיה לי פתוחה.

רציתי להציע (לא הצעה מקורית שלי , למען ההגינות) -- שתדפיסי את כל התכתובת בנוגע לעזיבת המטפלת ולתחושות האיומות שזה עורר בך ותתני לה את זה ברגע שתיפגשי איתה או אפילו קודם - בתנאי - שתבקשי את רשותה (באי מייל/בsms) -לשלוח לה משהו שמשקף בצורה אותנטית את מה שעבר ועובר עלייך מאז הפרידה הכפויה. מבינה ומזדהה עם כאבך ולא משנה מה - תמיד תפרגני ותעודדי את עצמך, כי את תמיד תישארי איתך... ועוד עצה קטנה - דמייני שמה שקרה לך, קרה לחברתך הטובה ביותר - ונסי להתייחס אל עצמך באותה הצורה - ביותר חמלה, באהבה ובסלחנות. אם את מסכימה - שולחת לך חיבוק.

למה בסוף יצא שאת הקורבן?

שלום לך "סתם", אני חושבת שהתשובה שלך נכונה והולמת ביותר. למה מסיבת הקורבנו?ת הזאת? כרגע רק יודעת שזה בגלל שאיבדתי אדם שלא פוגשים כל יום, אדם יפה וטוב לב עם יכולת נתינה ואהבת האדם, זו השמורה באמת למתי מעט. איבדתי מורת דרך שניסתה לכוון באורה ולאורה, אבל אני תמיד פניתי לשבילים הצרים מאוד כדי לקטוף פטריות רעילות... והורעלתי והרעלתי ועכשיו זאת דרך ללא דרך. אבל יודעת שמי שלא יוצא לדרך לעולם לא יוכל לתעות...

קראתי והצטמררתי. גם מי שאנס אותי חי היום חיים חופשיים. לא נענש ולא יענש. אולי רק בידי שמיים. אבל על אף שגם אני בתוכי אולי מענישה אצ עצמי- בחרתי לנצח אותו. חזרתי לשיגרת חיי במהרה,סיימתי אל לימודיי והמשכתי הלאה. כיום אני בטיפול, וגם לי קשה. אבל אני משתדלת לא להתעלל בעצמי. תאהבי את עצמך, תפנקי את עצמך. מגיע לך! לאף אדם בעולם, לאף אחד, לא מגיע שיהיה לו הכח להכאיב לך. גם לא למטפלת האהובה! קשה לה איתך. לך קשה עם עצמך יותר. תנסי לעזור לעצמך. תאבקי. תלחמי. הכריחי את עצמך לאהוב אותך.זה יהיה הנצחון. זאת תהיה הנקמה שלך בנבל שפגע בך. דינו- מוות . דינך לחיות באושר למרות הכל. באהבה

מה הקשר לאונס? מי שחדרה לגבולות אינטימיים זו מזל ולא המטפלת... מי שפגעה זו מזל ולא המטפלת... קצת התבלבלתן פה, בנות-אנוסות-פגועות-יקרות. לא הבנתן את כל מה שקורה או שאולי לא עקבתן?