הפרעה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש הפרעה (או אבחנה) מוכרת, שבעקבותיה אדם לא מסוגל ליצור קשרים אינטימיים ? שלא מסוגל להתמסר רגשית בקשר ? אם זה בגלל חוסר אמון ומציאות שבה רואים בני זוג שמתנתקים לחלוטין זה מזו, אחרי חיים ביחד.. (לא מניסיון אישי אלא מראיית המציאות) ולמה זה לא נורמלי? - להסיק מסקנות הגיוניות על סמך ראיית עובדות בשטח ? בכל מקרה נראה שאדם נדון לסבול ?- אם מבדידות ואם מדחיות ובגידות (ואני לא בדיכאון) אם קשה לך עם ריבוי השאלות , אשמח אם תענה רק על השאלה הראשונה. תודה!
שלום נופר, הקושי ליצור קשרים אינטימיים יכול להיות חלק מתמונות קליניות רבות ולנבוע מגורמים רבים. לעתים זה "נורמאלי" במובן זה שמי שנפגע ברותחין נזהר בצוננין. אם למדנו שקשר אינטימי הוא מכאיב ומזיק - למה לנו להסתבך בזה? (כי כולנו רוצים להרגיש אהובים ולא לבד). לעתים זה נובע מקושי אמיתי ביצירת קשרים קרובים, ולא אעמוד על כל הסיבות לכך. משאלתך: "בכל מקרה נראה שאדם נדון לסבול ?- אם מבדידות ואם מדחיות ובגידות" עולה תפיסה של "או-או". לא בטוח שזה כך. את למדת לחשוב שזה כך (משום מה). בהחלט ייתכנו קשרים מיטיביים ומספקים, שם גם חשים אהובים וביחד, וגם חשים קבלה ואמון. בהחלט ייתכן... לילה טוב, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
