מילכוד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בבעיה חמורה, מזה הרבה מאוד זמן שיצאתי מאיזון בשל שבר נרקסיסטי ורגשי עמוק. כנראה ונוצר אצלי פיצול ושבר מהותי. אני עושה רק שופינג מטפלים. מתחילה פה ומתחילה שם. מצד אחד, הגעתי לרוויה מבחינת תובנות ומצד שני, אני חשה בחסרים רגשיים משמעותיים. פיתחתי הפרעת חרדה עם מחשבות יחס פרנואידיות שאותן אני עוצרת אך הן שם. לא יודעת לאיזה טיפול לפנות אם בכלל. זה כאילו הגעתי לקצה של הקצה לאחר שחוויתי הצפה מטורפת בלתי נגמרת. שראיתי והבנתי מדי דברים ושגם יצאו מפרופורצייה. בקיצור, אני באמת בבעיה שנמשכת הרבה מאוד זמן והכל נראה לי שיהיה קצת מדי ומאוחר מדי בגלל שלא הגיע בזמן החריף העזרה. שום דבר רגשית אינו יכול להרגיע או לגעת ואני כ"כ הייתי רוצה להושיט את היד ולהצליח לגעת מחדש. אבל הדחייה הייתה חזקה מדי משיכולתי להכיל ועוד קריאה של אינספור תאוריות פסיכולוגיות שהציפו... מה עושים? למי פונים? באיזו גישה? מצוקה שלכאורה נרגעת אך לעולם לא תצליח עד אשר (אם זה ניתן לאחר שבר כזה חריף), אחוש בחזרה שייכת, ובסדר ולא משוגעת.
שלום ליאת, "שופינג מטפלים"... תובנות אינן העיקר במה שאת מתארת. אפילו אעז ואומר שתובנות הן מכשול פעמים רבות. משתמשים בשכל על מנת שלא להרגיש. את מציינת שהקושי הוא רגשי, ואני מסכים אתך. הדרך הטובה היא להתמיד בקשר טיפולי עם מטפל/ת מתאימים (לא שופינג... להתמיד ולעבור את כל המהמורות שבדרך עם אדם אחד...). הטכניקה פחות חשובה כאן. כדאי שזה יהיה בכיוון דינאמי, והכי חשוב - היכולת לבסס קשר ראשוני שבו יש אמון ושיוכל להכיל את ההמשך... שם תוכלי לחוש בסדר ולא משוגעת. אבל תני הזדמנות לקושי להתקיים ואל תברחי מייד עם הניצו. עבודה לא פשוטה לפנייך, בהצלחה, אודי