בן 22 ללא חיי חברה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/04/2009 | 01:32 | מאת: ת

אני בן 22 ואין כלל חיי חברה, אין לי בכלל חברים, ולא משנה מה אני לא מצליח לרכוש חברים מסיבות כאלו ואחרות, אני בגיל ההתבגרות (החל מגיל 14) הייתי קורבן לחרם חברתי והתעללות של חברי לכיתה, היו נוהגים להשפיל אותי מידי יום וזה היה סיוט - כמובן שזה השפיע עליי מידי ומהר מאוד מצאתי את עצמי במצבי רוח קשים ומסוגר חברתית (מרצון) אם השנים (עד סוף התיכון) זה הלעג וההשפלות כלפי אומנם פחתו משמעותית אך עדיין חלק גדול מהשכבה היו ךועגים וצוחקים עליי, זה פשוט הפך להיות משהו בשגרה, וזה פשוט הרס לי את החיים לאט לאט נכנסתי למין דיכאון, מיותר להגיד שזה היו החוויות של בגיל ההתבגרות ולא חויות שמתבגרים אחרים חוים לצערי הרב, ולצערי זה גם השפיע עלייברמה האישיותית, לצבא הגעתי בן אדם מדוכא חסר אנרגיה ומאוד מאוד ממורמר וכעוס וחסר כל כישורים חברתיים, בצבא אומנם לא נפלתי קורבן לללעג יותר מידי, אך לא הייתי מסתדר כמעט אם אף אחד ולא התחברתי כלל לאנשים..וגם לא רציתי..רק בגיל 20 התחלתי לצאת מהדיכאון בעודני חייל..וניסיתי להתחבר אם אנשים שעוד אכשהו הייתה ביננו כימיה עוד מתקופת התיכון, וזה התחיל יפה אך לאט לאט הם דחו אותי, אין לי ולבני גילי הרבה במשותף, אני לא ידעתי כמעט לנהוג באוטו, לא יצאתי אף פעם למסיבות ולא היו לי חברים או חברות..לכן אני די בולט בהיותי "חריג" בכל מיקרה לאט לאט הם היו דוחים אותי ולא רצו כל קשר אליי, הם היו מסננים אותי כאשר הם היו יוצאים עד שהבנתי את הרמז ונתקתי מגע....כבר שנה שאני מנסה לצור קשרים חברתיים..אך עדיין אנשים פשוט דוחים אותי..בהתחלה עוד הייתי יוצא לבד בתקווה לפגוש משוה מוכר..אבל זה היה מיותרץץולא נעים ואני כבר לא עושה את זה..בקיצור אין לי חברים כי למרות שלעומת התיכון שאני הסתגרתי נוכח הלעג והחרדות שפיתחתי מאנשים, גם כיום יש פחדים אך אני מנסה וכולם דוחים אותי והתואה היא שאני בן 22 ללא חיי חברה וממורמר וכעוס.. מה את חושבת על זה? יש עוד אנשים במצבי או שזה ממש לא נורמלי וחריג? אני גם רוצה לציין ששיש לי בעיות בזהות המינית וכבר בעבר עוד בתיכון(לקראת הסוף) מישהו הפיץ עליי שאני הומו כי ככה הוא חשב כי הסתכלתי עליו מתוך סקרנות..ופשוט שרף אותי לגמרי..בנוסף להכול כולם אז..ועד היום חשבו שאני הומו...זה דבר שקשה מאוד להתמודד איתו..אומנם עברו 4 שנים..אבל עדיין אני באותו מקום ואין לי חברים ומי שלמד איתי בבית ספר חושב שאני הומו...כי זהפ שוט תפס בצורה בילתי רגילה ..כול הבית ספר דיבר על זה.. וכרגע אני לא..כי עובדה שאני פשוט נמשך ונתעניין בבנות..אבל זה לא רלוונטי אלייך.. אז אני שואל לעצתך ולדעתך...חשוב לי לציין שאין לי כישורים חברתיים..וכל מקום שאני מגיע די דוחים אותו ולא מתחברים איתי..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ת', ראשית, אתקן את לשון הפניה שלך - אני פסיכולוג ולא פסיכולוגית. שנית - מה בדיוק אתה שואל? אתה מתאר רצון לקשר חברתי וחוזר מספר פעמים על כך שאין לך כישורים חברתיים. אם זה המצב - נסה לשפר כישורים אלו. אתה יכול למשל להצטרף לקבוצה טיפולית שעןסקת בכך (בדוק האם פועלת קבוצה כזו באזור מגורייך). אתה יכול גם להעזר באיש מקצוע שייסייע לך להבין ולנתח מה אינך עושה כשורה - ואח"כ לתרגל זאת. כדאי גם לבדוק האם קיימת תשתית אורגנית להעדר הכישורים החברתיים (פסיכולוג יוכל לעשות זאת, למשל לבדוק האם את הסובל מהפרעה מתחום ה- PDD). לנושא הזהות המינית - אתה מציין שיש לך בעייה אך אומר שכרגע המשיכה היא לבנות והקושי הוא למעשה במישור החברתי ("אומרים עלי שאני..."). גם בנושא זה טיפול יוכל לסייע. בהצלחה, אודי בהצלחה,

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית