טיפול שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך יש לי שתי שאלות בבקשה 1) אני מאוד מתעצבנת ונלחצתי מהתלות שלי במטפלת עד כדי בריחה לפעמים לשבועות ולפעמים לחודשים. למרות שאני מאוד מתגעגעת אליה ומחפשת אותה הכל הזמן 2) אחרי אחת הבריחות שלי, היא ביקשה להגיע אלי הביתה, נתקפתי חרדה ולא עניתי לה. האם זה מותר? האם זה מקובל לפעמים? אני כל הזמן ON-OFF דבר שמכעיס אותה מאוד, עד כדי שזה הגיע באחת הפעמים לצעקות נוראיות מצידה. ממש. ברחתי, ולא חזרתי לזמן מה, אבל בגלל התלות בה חזרתי בסוף ונאלצתי לשמוע את כל "ההסברים" שלה לגבי הצעקות שהיו. איפה אני טועה? האם אני טועה? האם הגיע הזמן הזמן להתנתק ממנה? בגלל התלות? בגלל הזמן שאני שם. אני שם מעל שנתיים וחצי, אין הרבה התקדמות, אבל אחת הסיבות שאני שם זה התלות בה!! מסובך- לא?
כן, אלו היו צעקות שלא שמעתי בחיי. היא ממש איבדה את כל הרוגע שלה בדקה אחת. כנראה שאלו היו עצבים שהצטברו במהלך יום העבודה שלה, וברגע שאני שלחתי לה SMS להודיע שאני לא באה היא התקשרה והתחילה לצעוק כמו משוגעת. סגרתי והיא התקשרה שוב, לצעוק, כי היא לא יכולה לעבוד עם ה- ON-OFF שלי. ומאז נראה איבדנו משהו מאוד חשוב בקשר למרות שהמשכתי אצלה.
שלום מ. איני יודע איפה ואם את טועה. את מתארת מצב של "און-אוף" בייחסים, עם תחושות בעוצמות גבוהות מאוד (הן אצלך והן אצל המטפלת) - עד בלתי נסבלות. זה נושא, ה-נושא מבחינתך, לטיפול. זה שהמטפלת הגיעה לבייתך מראה שאת חשובה לה והיא אינה מוותרת עלייך. קשה לדבר על התקדמות כאשר כל הזמן יש "אופים" שמכבים את ההתקדמות. הפחד העצום, החרדה שלך מפני התלות העמוקה (שקיימת - ולכן מעוררת את עוצמות החרדה ביתר שאת) הנה הציר המרכזי של הטיפול שלך כנראה. זה אכן מסובך. מקווה שתוכלי למצוא את הדרך להזדקק, להיות תלויה - מבלי להרוס ולההרס מזה. בהצלחה, אודי
תודה על תשובתך אבל איך אפשר ללמוד להיות תלויה כשאני הכי שונאת להיות. אני נלחמת בה בכל כוחי רק בגלל סיבה זו. מבפנים אני כל כך מתגעגת אליה ורוצה שתקשיב לי שותדריך אותי, אבל בפועל אני יושבת שם ורק מראה התנגדות ועצבים, ומתח. איך אפשר לעבור את זה וללכת הלאה. כל פעם אחרי חופש, אני אומרת זהו, אני הולכת ונהיית מישהי חדשה, ומדברת על הכל ולא משנה מה. אבל שם אני נעצרת. * יש לציין שהיא לא הגיעה לביתי, רק הציעה ואני לא עניתי לה באותו יום, אז לא הגיעה. תודה עוד פעם